הסיורים חינם בתיאום מראש!
במסגרת חגיגות ה70 יפתח לראשונה מרכז הקונגרסים הבינ"ל – בנייני האומה, הממוקם בכניסה לירושלים את שעריו ויאפשר לקהל הרחב להצטרף לסיורים מודרכים חינם ללא תשלום. זוהי הזדמנות להציץ פנימה אל אחד ממוסדות התרבות הוותיקים במדינה שאירח אירועים היסטוריים רבים המהווים אבן דרך בהיסטוריה של עם ישראל ועל במתו נאמו ונואמים גדולי המדינאים וראשי מדינות מרחבי העולם.
הסיור הוא ללא תשלום ויכלול ביקור במגוון התערוכות, באתר הארכיאולוגי "כבשני הלגיון הרומי העשירי" וככל שיתאפשר הדבר, גם באולמות המרכז. הסיור המודרך יתקיים בתיאום מראש (ניתן להצטרף בהרשמה מראש בלבד על בסיס מקום פנוי).
במרכז הקונגרסים בנייני האומה מתארחות מגוון תערוכות אמנות של מיטב האמנים העכשוויים והקלאסיים: ציורים, פסלים ייחודיים ותערוכות צילום מרתקות. חלק מהתערוכות הינן תערוכות קבע וחלק מתחלפות.
כיום מוצגות במרכז הקונגרסים כ-20 תערוכות והשבוע תפתח תערוכת בכורה 'אוצרים לרגע – ילדי ישראל מציירים בזמן מלחמה' -54 ציורים של ילדים מבתי ספר יסודי מכל רחבי הארץ, המייצגים אזורים שונים במדינה: שדרות, פתח תקוה, רהט, קלנסואה, ירושלים, טייבה, קיבוצים וישובים מהעוטף בדרום ובצפון, קרית שמונה ועוד המבטאים את רגשותיהם בציור.
לפני כ-1900 שנים הוקם במקום בית יוצר לכלים ואביזרי בניה מחרס הופעל על ידי הלגיון העשירי של הצבא הרומי ושרידיו נחשפו בעת חפירת היסודות למרכז הקונגרסים הכוללים בריכות ומשטחים לעיבוד הטין, מתחם שבו עיצבו בעלי המלאכה את הכלים ומוצרים לסוגיהם ומערכות כבשנים. כל המוצרים המוצגים לצד הכבשנים הינם העתקים מדויקים של הממצאים המקוריים שנתגלו במהלך החפירות. את הממצאים המקוריים ניתן לראות בחלונות התצוגה בטרקלין המבואה לאולם טדי.
להלן פירוט התערוכות
1."הפנים מקרוב, מצלמה מתרחקת"-מוזיקה ישראלית בתצלומי ג'ראר אלון
מיקום התערוכה: מסדרון אוסישקין – מערב
התערוכה מתמקדת בעבודות הצילום בנושא המוזיקה שאלון יצר מאמצע שנות השבעים ועד אמצע שנות השמונים. תצלומיו אלה, שנוצרו עבור חברות התקליטים ומשרדי יחסי הציבור, מדגישים את יכולותיו של ג'ראר אלון כצלם-אמן. כמי שפעל על קרקע בתולית, העמיד אלון סטנדרטים חדשים בתחום זה של צילום לעטיפות תקליטים: בחירת הלוקיישן, עיצוב התפאורה והקמתה, קביעת שעת הצילום להשגת האור המתאים, בחירת פריטי הלבוש של המצולמים, דגש על נוכחות מאפרת, והחלטה על שאר פרטי העיצוב שיופיעו על העטיפה הסופית.
2."כוכבים מעל כיכר 'ציון'"-בתי הקולנוע של ירושלים
מיקום התערוכה: אולם פינקוס (קיר מערבי)
אזור מרכז ירושלים, המכונה אזור ה"משולש" – לאור צורת המשולש שיוצרים הרחובות בן יהודה, יפו וקינג ג'ורג', החל להתפתח בשנות העשרים של המאה העשרים. מאז ועד ימינו אזור זה וסביבתו הוא הלב הפועם של פעילות המסחר והפנאי של ירושלים. יחד עם החנויות, המסעדות ובתי הקפה הרבים באזור, שפע של בתי קולנוע שפעלו משנות העשרים ועד שנות התשעים של המאה העשרים היו למרכז הכובד של פעילויות הבילוי וחיזקו את המרכז העירוני של ירושלים.
סרטי הקולנוע עיצבו את חוויות הילדות של רבים מילדי העיר ירושלים. ההצגות היומיות יועדו בעיקר לבני נוער והוצגו בהן סרטי בוקרים, סרטי טרזן, מתח ופעולה. בשעות הערב הוקרנו בעיקר סרטים רומנטיים ודרמות היסטוריות. ההווי המקומי כלל ניסיונות התפלחות לקולנוע, הנזכרים בסיפורים ושירים של אלה שגדלו בירושלים. הסדרן גבריאל ערוסי, שעמד בכניסה לבתי הקולנוע "אדיסון" ו"אוריון", היה מוכר בכינוי "גבריאל תכניס אותי", וזכור כמי שריחם על המתפלחים והיה מכניס את כולם בחינם.
3.פסלי המתכת של האמן אורי דושי
מיקום התערוכה: אכסדרת אוסישקין מזרח
בשלושים שנות יצירה ובעשרות פרויקטים של פיסול סביבתי ברחבי הארץ והעולם, הצליח אורי דושי לבסס את מעמדו כאמן מוביל בנוכחותו בנוף האמנות הישראלית. אורי חוקר את מקורות האמנות, בדרכו האישית, הבלתי מתפשרת, יוצר בתוך ז'אנרים אמנותיים חסרי תקדים, תוך פיתוח שליטה ואימוץ תהליכי ייצור מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר. במקביל לפיתוח קו אמנותי ייחודי ואישי, ממשיך אורי דושי לשלב מבט אוהב, מקורי ונועז, ולהעניק לסביבה בה הוא יוצר אופי ייחודי ומרהיב.
4."אוצרים לרגע" – ילדי ישראל מציירים בזמן מלחמה
מיקום התערוכה: מסדרון אוסישקין מזרח
מיזם "אוצרים לרגע" בהובלת עמותת הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, מיסודה של פרופ' מרסלה ברנר, התקיים במהלך החודשיים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. בהנחייתם של מורים/ות כ-1,000 ילדים בגילאי בית ספר יסודי מכל קבוצות האוכלוסייה הישראלית – יהודים וערבים, חילונים ודתיים – ציירו את אשר על ליבם. בתערוכה 54 ציורים.
5."קפלים" – פסלי הקיר של האמנית שולמית קופף
מיקום התערוכה: טרקלין טדי
ידה של שולמית קופף ניגשת לצבע עוד לפני שהיא יודעת מראש מה היא מבקשת ליצור, באופן אינטואיטיבי ויצרי. פסליה עשויים קנבס ובתחילת התהליך, קופף מציירת עליהם בדיו יפני מיוחד ובאמצעות מכחול וגלגלת. רק לאחר מכן, היא יוצרת באמצעות קיפולים, את פסלי הקיר. הקיפולים הללו יוצרים מפגשים של קווי הדיו ומתגבשת יצירה רב- שכבתית שאינה ציור ואינה פסל, מן יצור כלאיים.
6.אתר ארכיאולוגי בבנייני האומה: כבשני הלגיון הרומי העשירי
האתר ממוקם בטרקלין טדי
לפני כ-1900 שנים הוקם במקום זה בית יוצר לכלים ואביזרי בניה מחרס. בית היוצר הוקם והופעל על ידי הלגיון העשירי של הצבא הרומי ושרידיו נחשפו בעת חפירת היסודות למרכז הקונגרסים, והם כוללים בריכות ומשטחים לעיבוד הטין, מתחם שבו עיצבו בעלי המלאכה את הכלים ומוצרים לסוגיהם ומערכות כבשנים לצריפתם בחום גבוה. כל המוצרים המוצגים לצד הכבשנים הינם העתקים מדוייקים של הממצאים המקוריים שנתגלו במהלך החפירות. את הממצאים המקוריים ניתן לראות בחלונות התצוגה בטרקלין המבוא לאולם טד
7."מן הפנים אל החוץ" – אמיר חודורוב
מיקום התערוכה: טרקלין אגם (קומה עליונה)
הצלם אמיר חודורוב ביקש למצוא דרך להתגבר על מגבלות המצלמה ולצלם לכל הכיוונים. הרעיון הוביל אותו להמציא טכניקת צילום שנותנת מבט רחב ויוצא דופן על המקומות אותם הוא מצלם. הוא מגיע למקום ומצלם מאות צילומים של המקום מזוויות שונות, אחר כך מארגן אותם בקבוצות ומעבד אותם יחד, מקטעים מקטעים, ממש כמו פאזל.
8. שנים-עשר השבטים – מארק שאגאל
מיקום התערוכה: קיר המדרגות השחורות
שאגאל, מהאמנים היהודים החשובים באמנות העולמית של המאה העשרים, ידוע בזכות ציוריו המשלבים פנטזיה וחלום. שאגאל הרבה לצייר דמויות ואירועים מהווי החסידות והעיירה היהודית במזרח-אירופה לצד ציורים מעולם התנ"ך. סדרת ההדפסים המוצגת מבוססת על שנים-עשר חלונות ויטראז' שנושאם ברכת יעקב לבניו בבראשית מט. ההדפסים החתומים המוצגים הוענקו בידי שאגאל לבנייני האומה. מעל המדרגות ב"טרקלין אגם" מוצג התבליט "משפט שלמה המלך", מעשה ידי שאגאל אף הוא.
9.פסל האמן יעקב אגם
מיקום התערוכה: טרקלין אגם (מעל קיר הזכוכית)
סימן ההיכר של טרקלין אגם הינו הפסל הצבעוני "סולם יעקב" (1964) של האמן הידוע יעקב אגם הנפרש לאורך תקרת האולם הגבוהה.
10.פיסול בקרמיקה: חביבה צמח – פסלי זכוכית
מיקום התערוכה: מתחם אשכולות, קומת קרקע
פסלת הזכוכית חביבה צמח מספרת:"מאד מרגש אותי המצב בו אני יוצרת אובייקט צבעוני, שהוא כשלעצמו דבר חומרי ביותר- ובכל זאת, הוא דן בענייני הרוח .בעיני היצירה הצבעונית, שאין בה צורות מוגדרות, היא הסימפוניה של העיניים, שיר אחד גדול וארוך – המתנגן ביני – היוצרת – ובין המתבונן. בכך, אני רואה את עצמי יוצרת המושפעת מאמני המופשט מהמאה הקודמת, והמשכם כיום בתנועת ה NEW ABSTRACTIO. הם מציירים צבעים על קנבס, אני מציירת צבעים על, ובעזרת זכוכית"
11.פסלי מתכת של האמן יוחנן הרסון – אולם פינקוס (קיר מערבי) ומול עמדת הגשר
12.תערוכת "חשיפה ארוכה" – נמרוד גנישר – שמי הלילה בנגב ובחוג הארקטי
מיקום התערוכה: כניסת הגשר
נמרוד גנישר, יליד 1985, צלם מקצועי-עצמאי העוסק במגוון נושאים בתחום הצילום. מתחבר לצילום מילדות ואוטודידקט מטבעו. בעשר השנים האחרונות לא הפסיק לחקור טכניקות שונות ולהתפתח מבחינה מקצועית. עבודותיו זוכות להערכה רבה ואף זכו בתחרויות בארץ ובעולם. עוסק בהרחבה בצילום שמי הלילה, מה שהוביל אותו להרחיק ולהצפין אל עבר החוג הארקטי – מקום שבו הזוהר הצפוני מתגלה במלוא הדרו, ולהדרים אל הר הנגב כדי לצלם את כוכבי השמים הבוהקים בפסיפס מפואר של אורות וחושך המתעצמים לחוויה מפליאה.
13.תערוכת "בגובה העיניים" – חסד אנושי בתצלומיה של עתליה כ"ץ
מיקום התערוכה: מסדרון אורנים
מצלמתה של עתליה כ"ץ שואבת לתוכה רגעים בחיי היום-יום של תושבי העולם מהודו ועד איטליה, מאתיופיה וישראל, ועד לנופים הקפואים של הים הצפוני. פעולות אגביות – נשים הודיות נשענות על קיר ביתן, להקת ציפורים מתרוממת למעוף משותף, מפגש בין שני אנשים בכיכר ונציאנית – מתועדות ברגישות השמורה למי שהמצלמה והמבט הצילומי טבועים עמוק באופן שבו היא מתבוננת בעולם.
14."אקלים, 2021" – האמנית ענת נגב
מיקום: טרקלין דולצ'ין
צריבה וחיתוך בקרן לייזר עם הדפסה צבעונית על פרספקס.
התבוננות באמצעות חפיפה, שקיפות ופרספקטיבה על היחסים בין שלושה מרכיבים דומיננטיים המשפיעים על המאזן האקלימי בעולם: שימוש באנרגית החום הטבעית, שימור מקורות המים ושמירה על היערות.
15.תערוכת "תת קרקע" – נדב ויסמן
מיקום התערוכה: טרקלין אגם
המיצב "תת קרקע", נוצר בשנת 2021 עבור גלריה "דנה גלריה לאמנות" בקיבוץ יד מרדכי. הקיבוץ, השוכן ארבעה ק"מ בלבד מרצועת עזה, הכתיב במידה לא מועטה את נושא העבודה אותה יצר האמן הרב-תחומי נדב ויסמן. ויסמן בחר ליצור מיצב מורכב של תבליט המקיף את כל חלל הגלריה ובו תמונת נוף המשלבת את הגיאוגרפי והנפשי. העבודה עשויה לוחות בירץ' (סוג של עץ לבוד) המחוברים בצורה רב שכבתית, ויוצרת תמונה פנורמית המדמה מפה טופוגראפית של לב המדבר ובה חללים ומערות, היוצרים אזורים דמויי אברי גוף פנימיים כרחם, ראות, לב ותעלות. האדמה רוחשת מתחת לפני השטח ורב הסמוי על הגלוי.
16.פסל הזכוכית "ממעמקים" של הפסלת חביבה צמח – ליד הכניסה לאולם תצוגות
17.תערוכת "בנייני האומה בתקופת מלחמת ששת הימים"
מיקום התערוכה: כניסה ראשית – כניסה לתצוגות צפון
בימי מלחמת ששת הימים שימש מבנה "בנייני האומה" עמדה קדמית של פיקוד הצבא במלחמה על כיבוש העיר. מפקד פיקוד המרכז באותם ימים, האלוף עוזי נרקיס, נזכר:
"כיוונתי את הג'יפ אל המרתף של בנייני האומה. ברחובות ניכרה היטב פגיעת ההפגזה הירדנית שנמשכה זה מספר שעות. חוטי הטלפון והחשמל היו קרועים. מן המכלים שעל הגגות, שנפגעו בכדורים ורסיסי פגזים, זרמו המים אל שולי הכבישים, ופה ושם נתהוו שלוליות. חלפנו על-פני מכוניות שנפגעו בהפגזה, בחנותן, על-פני תריסי-חנויות נקובים וגזעי-עצים גדועים שחסמו את הדרך. אכן, העיר 'חטפה' כדבעי". כל סגל הפיקוד העליון התכנס במרתף הבניין כדי להיערך לבאות. נרקיס: "הלשכה – היא חדר קטן במרתף, ללא חלונות, מואר בפנסי-חשמל הניזונים מסוללות. שולחן-שדה ועליו מכשיר טלפון, ספסל ומיטה מתקפלת, ועל הרצפה בפינה – מכשיר אלחוט. הכול צמודים איש לרעהו…".
18.פסל לתערוכת העשור – יחיאל שמי
חניית הנהלה
הפסל נוצר בשנת 1958 בהזמנת האדריכלים אריה אלחנני ויעקב רכטר כחלק מ"תערוכת העשור" שהוצגה בבנייני האומה באותה שנה. הפסל, שנבנה כמבנה תלת-מימדי מופשט הניצב על שלוש רגליים, נוצר בסטודיו של האמן בקיבוץ כׇּברי והועבר כיחידה אחת לירושלים. בתחילה, נועד הפסל להצבה בחלל הפנימי של הבניין, אולם רכטר החליט לבסוף להעמידו מחוץ לבניין.
19.פסלי הקערות / העבודה Mera San – אהד צפתי
מול המעליות האדומות – קומה 2 + טרקלין טדי (ליד האתר הארכיאולוגי)
אהד צפתי (1960) יוצר בנייר. ב- 1984 הגיע לטוקיו לקורס קליגרפיה יפנית, ונשאר בה 26 שנים, שם התוודע גם לאומנות המסורתית של הכנת הנייר. כיום, הוא מתחיל את ייצור הנייר בתהליך היפני המסורתי, ומוסיף לו מניפולציות חקרניות, מפתיעות ובלי מסורתיות בעליל. צפתי מבשל את קליפת עץ התות עד שזו מפורקת לסיבים והופכת דייסה נוזלית, אותה הוא מייבש למשטח נייר לבן עבה. מנקודה זו מתחיל תהליך נוסף, פרי פיתוחו הייחודי של צפתי, של הוספת חומרים שונים, כגון קליפת רימון, קליפת פקאן או תה אשר מקנים לנייר מראה דמוי עור מקומט והופכים אותו לעמיד למים כאשר גם הצביעה נעשית בעזרת פיגמנטים טבעיים. בהשפעת התרבות היפנית, מתמקד החיפוש האסתטי של צפתי בתהליך שכולל גם את הלא מתוכנן והמפתיע. אותו הוא חווה כמסע פנימי מעמיק.
20."קרן כורזת לישראל" – הכרזות הנוסטלגיות של קק"ל
מיקום התערוכה: טרקלין קשתות אורנים
מבט רטרוספקטיבי על כרזות קק"ל איננו רק התרפקות נוסטלגית על ימים שהיו ואינם. באמצעות הכרזות ניתן ללמוד על הדרך שבה הובילה קק"ל, בשם העם היהודי, את המחנה הציוני.
