פרס ון ליר היוקרתי הוא פרס המוענק מדי שנה לתלמידות ותלמידי תיכון כותבי עבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח. מכון ון ליר בירושלים מקיים זו השנה העשירית, תחרות נושאת פרסים לעבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח, המיועדת לעודד כתיבת עבודות גמר בתחום זה בבתי הספר העל-יסודיים. על רקע השחיקה ההולכת וגוברת במעמדם של מדעי הרוח, ועל מנת לעודד כתיבת עבודות גמר בתחומי מדעי הרוח בבתי הספר העל־יסודיים, מעניק מכון ון ליר בירושלים פרסים כספיים לתלמידות ולתלמידים כותבי עבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח בהיקף של 5 יחידות לימוד. זהו הפרס היחיד המוענק בארץ לעבודות גמר בכל תחומי מדעי הרוח.
השנה הוגשו לתחרות למעלה מ-60 עבודות גמר, מתלמידות ותלמידים הלומדים בתי ספר שונים מישובים מכל רחבי הארץ, מקיבוץ דפנה בצפון ועד מיתר בנגב, ומכל פלחי האוכלוסייה בישראל. העבודות הוגשו בתחומים שונים של מדעי הרוח, לרבות בתחומים: ספרות, היסטוריה, תנ"ך, לשון, מחשבת ישראל, פילוסופיה, יהדות, ספרות ערבית, שפה ולשון ערבית, דת האסלאם, ארכיאולוגיה, אמנות, קולנוע, מוזיקה ואזרחות. וועדת השיפוט, שכוללת חוקרות וחוקרים ואנשי אקדמיה בכירים, בחרה מתוך העבודות שהוגשו שבע עבודות גמר הראויות להערכה מיוחדת המזכות את כותביהן בציון לשבח, וארבע עבודות נוספות, מצטיינות באופן מיוחד, נבחרו כזוכות בפרס כספי העומד על סך של 4,000 ש"ח עבור כל כותב/ת.
בתשע השנים האחרונות פרשֹ מוסד הנשיאות את חסותו על טקס הענקת הפרסים, בשבע השנים הראשונות – נשיא המדינה לשעבר מר ראובן (רובי) ריבלין, ובשנתיים האחרונות – נשיא המדינה מר יצחק הרצוג, וחתני וכלות הפרס מבקרים מדי שנה במשכן הנשיא וזוכים למפגש אישי עם נשיא המדינה ולברכתו. נשיא המדינה יצחק הרצוג: ״הרי למה אנחנו מאמינים במדעי הרוח? אנחנו מאמינים במדעי הרוח, כי יש תחושה שהחיים מתמקדים מאוד בהשגיות מיידית, שהיא כמובן מרשימה, אבל אתם מצליחים לקחת נושא מהחיים המידיים ולהכניס בו רוח חיים באמצעות חשיבה של מדעי הרוח וזה היופי של התוכנית.
אני מאוד מתרגש ושמח שאתם כאן, אני רוצה לאחל לכם המון בהצלחה. אני בטוח שתגיעו רחוק, תאמינו בעצמכם. מרגש לראות את הבית, ואת הגיבוש שמגיע ממנו, אני מקנא בכם, זה מדהים! אני מאחל לון ליר ולכל מי שעוסק בתכנית להמשיך ולזרוע זרעים כאלה מופלאים במדינת ישראל, תודה רבה לכם!״ ראש מכון ון ליר בירושלים, פרופ' שי לביא: "בעולם שאנחנו חיים בו קל לשכוח את חשיבותם של מדעי הרוח. את הרוח לא רואים, ואין לה משקל. אבל היא מתגלה בכל עצמתה, כשהיא מניעה דברים בעולם. דווקא בעולם של טכנולוגיות מתקדמות ומכונות חכמות, מתחדדת חשיבותה של הרוח ונחיצותם של מדעי הרוח בהבנת ההווה, ובכלל זה ההווה הטכנולוגי, בזיכרון העבר ובעיצוב העתיד."
המשנה לראש המכון, ויוזמת הפרס, ד"ר יוכי פישר הוסיפה: "חצי השנה האחרונה הוכיחה לנו ביתר שאת את חשיבות לימודי הרוח. את הצורך להבין את מה שקורה מסביבנו לא רק בצורה שטחית אלא על בסיס הבנה של היסודות השונים שעליהם מבוססת החברה, יסודות פילוסופיים, היסטוריים ותרבותיים. לימודי הרוח אינם מותרות. הם אוויר לנשימה, הם מזכירים " לאדם, – במילותיה של לאה גולדברג- כי עדיין אדם הוא, כי קיימים בעולם אותם הערכים הפשוטים והנצחיים העושים את החיים ליקרים יותר".
העבודות הזוכות לשנת תשפ"ג
נועה בנבנישתי, תלמידת תיכון בליך רמת גן, במסגרת בית החינוך "דרך רוח", על עבודתה: "ההוויה והמוות: ניתוח פנומנולוגי של חוויות-סף-מוות על פי הפילוסופיה של מרטין היידגר וקארל יאספרס" (פילוסופיה)
אלון טרייסטמן, תלמיד תיכון הימלפרב ירושלים, במסגרת תוכנית "אידיאה" האונבירסיטה העברית, על עבודתו: "רוק יפני – המסורת בחידוש" (מוזיקה)
ראמי מרעי, תלמיד תיכון מקיף קלנסווה, על עבודתו: الأزمنة النّحويّةُ القائمةُ في العربيّةِ الشّاميّةِ وتطوّرها – وِفقًا لنظريةِ التّقعيد النّحويّ / הזמנים הדקדוקיים הקיימים בערבית הלבנטינית והתפתחותם על פי תורת ההידקדקות (grammaticalization) (לשון ערבית)
נועם פישמן, תלמיד הגימנסיה הריאלית בראשון לציון, במסגרת תוכנית "אידיאה" האוניברסיטה העברית, על עבודתו: "הבניית זיכרון באתר מצדה כיום" (היסטוריה)
העבודות שזכו בציון לשבח
הלל אפרתי, תלמידת אולפנת נווה חנה באלון שבות, על עבודתה: "מה יחס העולם המחשבתי וההלכתי היהודי לצמחונות והטבעונות?" (מחשבת ישראל)
יהלי אגאי, תלמידת תיכון עירוני ד' ע"ש אהרון קציר, תל אביב, במסגרת תוכנית "אידיאה" אוניברסיטת תל אביב, על עבודתה: "המעריצות משיבות מלחמה: תפישתם של נוער ממיעוטי מין ומגדר את זהותם בהשפעת צריכת ואצירת תרבות פופולרית" (אמנות ומגדר)
סופיה דינה אור, תלמידת בית הספר הדמוקרטי בחדרה, על עבודתה: "קלישאת הנבחר בספרות פנטזיה אפית: השוואה בין שר הטבעות, מחזור כישור הזמן והערפילאים" (ספרות)
בן פרידמן, תלמיד תיכון הר וגיא, קיבוץ דפנה, על עבודתו: "הגורמים וההשפעות של תיקונים בחוקה האמריקנית על זכויות בחירה" (היסטוריה)
אלעד קמינסקי, תלמיד ישיבה תיכונית אור תורה נווה שמואל, אפרת, על עבודתו: "יש לזכור את כל גיבורי האומה ללא הבדל מסגרת': אברהם "יאיר" שטרן אל מול דוד רזיאל נרטיב, מיתוס וזיכרון" (היסטוריה)
יערה רודניק, תלמידת התיכון שליד האוניברסיטה, ירושלים, על עבודתה: "תיאטרון כפרשנות מקראית: סיפור כרם נבות (מל"א כא) והמחזה אוכלים (1979) מאת יעקב שבתאי על הפקותיו השונות כמקרה מבחן" (תנ"ך ותיאטרון)
ריאן סורה, תלמידת תיכון חקלאי ימה, על עבודתה: العلاقة مع الآخر اليهودي من خلال رواية "اليهودي الحالي" للكاتب اليمني علي المقرّي / "היחסים עם היהודי האחר על פי הרומן "היהודי אלחאלי – הטוב" לסופר התימני עלי אלמקרי" (ספרות ערבית)
