ברקת ציין כי "הפתרון הביטחוני לכאורה, שמציעים הרצוג ורמון, הוא משחק ממחבואים והעמדת פנים כאילו אם לא נראה את הבעיה – היא תיעלם. הרעיון לסגת מאזורים שונים בירושלים הוא מדרון חלקלק ומסוכן, זה מתחיל בוויתור על הריבונות בכפרים במזרח העיר, ממשיך בוויתורים בעיר העתיקה, ומשם קצרה הדרך לוויתור על הריבונות בכותל המערבי ולאיתות לפלסטינים שאנחנו מוותרים בכלל על זכותנו בארץ הזו. כבר היה לנו ראש ממשלה אחד שהצהיר בגאון שהיה מוכן לעשות זאת. לשם, חלילה, אנחנו עלולים להגיע".
ברקת הוסיף כי "מי שחושב שניתן לחלק את ירושלים שוגה באשליות. מרקם החיים בעיר בתעסוקה, במסחר, בחיי היום-יום חוצה את ירושלים ממזרח למערב. בבתי המלון, במסעדות, בבתי החולים, ירושלמים ממזרח וממערב העיר עובדים וחיים יחד. לכן הגישה היחידה הרלוונטית, הנכונה, להתמודדות עם האתגרים שעומדים בפני ירושלים היא לחזק את העיר כיחידה אחת: להעצים את המאחד והמלכד, לצמצם פערים של דורות בכל רחבי העיר, לנקוט ביד קשה מול הטרור ולגלות אפס סובלנות להפרות סדר תוך לשתף פעולה עם הכוחות המתונים. לקיים ולפתח עיר משגשגת, פתוחה ובטוחה, תחת ריבונות ישראלית בגישה מאחדת".
ברקת פרש את תפיסת הביטחון שלו לירושלים כאשר העיקרון המנחה בה הוא להיות טוב עם הטובים ולנקוט יד קשה מול הרעים. "יחד עם כוחות הביטחון פעלנו ואנו ממשיכים לפעול לבלימת הטרור בירושלים, בכל האמצעים העומדים לרשותנו: הרחבנו את פרישת והיקף הכוחות בשטח, פעלנו להחמרת הענישה, יצרנו שיתוף פעולה חסר תקדים בין כלל הכוחות – שיתוף פעולה שיחד עם הערנות ועוז הרוח של הירושלמים וכוחות הביטחון שלנו, שמגלים גבורה יוצאת דופן ומזנקים לסייע בכל מקרה חירום – מאפשר לנו לסיים כל אירוע טרור, לרוב בפחות משישים שניות ולהחזיר את העיר לשגרה. ההתנהלות הזו מעבירה מסר שאותנו הירושלמים, לא יוציאו משגרת יומנו ושהטרור לא יצליח ביעדו העיקרי" ציין ברקת.
"מיד לאחר פיגוע הטרור המשולב באוטובוס בארמון הנציב ובמלכי ישראל ביקשתי להציב כתרים ומחסומים בכל הכניסות לכפרים הערביים, לאור החשש להמשך גל האלימות והטרור המתעצמים, וזאת במטרה להכיל את הפרות הסדר ולהציל חיים. הכלל הבסיסי שהנחה אותנו הוא שכל מקום ממנו יוצאים אלימות וטרור יכותר וייבדק, למרות הקושי הרב והפגיעה בשגרת חייהם של תושבי הכפרים. כי במשוואה הזו, של הצלת חיים למול איכות חיים, עשינו בחירה צלולה וחד-משמעית בעד הצלת החיים. המסר שהועבר הוא שככל שהמנהיגות של התושבים בכפרים תיקח אחריות על המצב הביטחוני, וניווכח שהאלימות שככה ושאין סכנה לתושבי העיר – כך ייפתחו המחסומים ותתאפשר חזרה לשגרת חיים כבעבר. מאז שיישמנו את המדיניות הזו, צנח מספר המפגעים היוצאים משכונות מזרח ירושלים באופן דרמטי, ומבחינתי, ההתנהלות הזו, המאזנת בין חיי שגרה ושמירת בטחון, תימשך בנחישות וביתר שאת".
ברקת הוסיף כי "לצד הצעדים התקיפים הללו, ביקשנו להיות טובים עם הטובים. העמקנו וביססנו ערוץ תקשורת עם הכוחות המתונים באוכלוסייה, שיתוף פעולה תקדימי עם מנהיגות מקומית פרגמטית שמבינה מה מוטל על כף המאזניים, ומה היא עלולה להפסיד. מוח'תארים, מנהלי מנהלים קהילתיים, מנהלי בתי ספר, מנהיגי קהילות ואנשי עסקים – מהווים עוגן במאמצינו לייצב את המערכת ולרסן את הנוער המתפרע. הארכנו את יום הלימודים בבתי הספר התיכונים לבנים במזרח העיר ופעלנו להחזיר כ-5,000 נערים מהרחוב למערכת החינוך אחר הצהריים, דבר שסייע באופן ניכר להפחית את האלימות".
ברקת הציג נתוני סקר בנערך בקרב מזרח העיר וציין כי "כתוצאה מהמהלכים שלנו לצמצום פערים והעמקת הריבונות: 52% מתושבי מזרח העיר אינם מעוניינים בחלוקתה, נתון הולך ועולה משנה לשנה. יותר ויותר בוחרים ללמוד בגרות ישראלית מכ-200 ל-2,500 תלמידים, יותר ויותר תושבים ממלאים ומשלמים את חובותיהם לעירייה ולמדינה, למול הזכויות שהם מקבלים, ויותר ויותר מתושבי מזרח ירושלים מבינים שעדיף שיתוף פעולה עם הישראלים, שיאפשר להם ליהנות מאיכות חיים גבוהה, מאשר להידמות למצבם של שונאי ישראל הנלחמים בנו, כמו החמאס בעזה, דאעש בסוריה ובעיראק, או חיזבאללה בלבנון".
בסיום דבריו ציין ברקת כי "ירושלים היא מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי של מדינת ישראל, בהיבט החברתי – בצמצום הפערים, באיזון ובשילוב שבין אוכלוסיות ומגזרים שונים בחברה, בהצלחתה הכלכלית של העיר והמדינה ובהיותה נתונה תמיד תחת זכוכית המגדלת של דעת הקהילה הבין-לאומית. וכמובן ברמת השליטה הביטחונית ונחישות תושביה לנצח את הטרור. פגיעה בירושלים – היא פגיעה במרכז העצבים של ישראל, הצלחה בירושלים מהדהדת בכל העולם כולו".
