הם פותחים את אפליקציית מזג האוויר, מחפשים את שעות ה־UV הגבוהות ביותר ויוצאים לשמש כדי “להשיג צבע” . ד"ר להבית אקרמן מומחית לרפואת עור מזהירה: "הטרנד הוויראלי החדש ברשתות החברתיות עלול להוביל לנזק בלתי הפיך לעור ולהעלות את הסיכון לסרטן עור מסוג מלנומה".
בשבועות האחרונים מתפשט ברשתות החברתיות, בעיקר בטיקטוק ובאינסטגרם, טרנד מדאיג שנקרא: “UV Index Tanning”. במקום להשתמש במדד הקרינה (UV Index) כאמצעי הגנה מפני השמש, צעירים רבים עושים בו שימוש הפוך לחלוטין: הם בודקים באייפון את שעות השיא של הקרינה האולטרה־סגולה ומתכננים את החשיפה לשמש דווקא בשעות שבהן הקרינה החזקה ביותר, מתוך אמונה שכך ישיגו שיזוף מהיר, עמוק ואחיד יותר.
לדברי ד"ר להבית אקרמן, מומחית בינלאומית לרפואת עור: "מדובר באחת המגמות המסוכנות ביותר שנראו בשנים האחרונות בכל הנוגע לחשיפה לשמש. חשוב להבין שאין דבר כזה שיזוף בריא!! שיזוף הוא למעשה מנגנון הגנה של הגוף המעיד על כך שהעור נפגע מקרינת השמש ומנסה להגן על עצמו. הצבע הכהה שמופיע בעור הוא תגובה לנזק שנגרם ל־DNA בתאי העור, ולא סימן לבריאות או לחיוניות”.
לדברי אקרמן: "הבעיה אינה מסתכמת בכוויות שמש. גם חשיפה שאינה גורמת לאדמומיות מיידית עלולה לגרום לנזק מצטבר. אנשים חושבים שכל עוד הם לא נשרפו, לא נגרם נזק. זו טעות. הנזקים מצטברים לאורך השנים וכוללים פגיעה בסיבי הקולגן והאלסטין, הופעת כתמי שמש, קמטים מוקדמים, הזדקנות עור מואצת ועלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן עור”.
מה שבני הנוער לא יודעים היא שאחת הסיבות לדאגה היא הגיל הצעיר שבו מתבצעת החשיפה. יכולת העור לתקן את נזקי השמש הולכת ופוחתת ככל שהחשיפה מצטברת. מה שלא רבים יודעים הוא שעד גיל 20 רובנו כבר צוברים חלק משמעותי מאוד מחשיפת השמש שתלווה אותנו לאורך החיים. במילים אחרות, הנזק מתחיל להצטבר כבר בגיל ההתבגרות, אך הביטוי שלו יופיע לעיתים רק שנים מאוחר יותר.
ד"ר אקרמן: “העור יודע להתמודד עם חלק מהנזקים, אבל היכולת הזו אינה בלתי מוגבלת. ככל שהחשיפה מתמשכת, מנגנוני התיקון נשחקים, והתוצאה עלולה להיות הופעת פתולוגיות עור שונות בהמשך החיים”.
המדד שנועד להגן , הפך לכלי לשיזוף
מדד ה־UV פותח במקור כדי להתריע מפני עוצמת הקרינה האולטרה־סגולה ולסייע לציבור להבין מתי נדרשת הגנה מוגברת מפני השמש. כאשר המדד עולה מעל 3, ההמלצה היא להשתמש באמצעי הגנה ולהימנע מחשיפה ממושכת לשמש. ככל שהמדד גבוה יותר, כך גדל הסיכון לנזק מהיר לעור ולעיניים.
אלא שבמקום לראות במדד הזה סימן אזהרה, צעירים רבים מתייחסים אליו כיום כאל “מפת דרכים לשיזוף”, ומחפשים דווקא את השעות שבהן הקרינה נמצאת בשיאה.
במקביל, ברשתות החברתיות ניתן למצוא סרטונים שצברו מיליוני צפיות ובהם המלצות לנצל ימי UV גבוהים במיוחד, לעיתים תוך שימוש בשמני שיזוף ולעיתים אף תוך ויתור על מסנני קרינה – שילוב שמומחים מגדירים כמסוכן במיוחד.
מלנומה: הסרטן האגרסיבי שלא כדאי לזלזל בו
מעבר לפגיעה האסתטית, החשש המרכזי של רופאי העור הוא מהעלייה בסיכון לסרטן עור. “סרטן עור מסוג מלנומה הוא אחד מסוגי הסרטן האגרסיביים ביותר”, מדגישה ד”ר אקרמן. “לכן חשוב למזער ככל האפשר את גורמי הסיכון, ובראשם חשיפה מיותרת לקרינת UV. מדובר במחלה שעלולה להיות מסכנת חיים, ולכן אין מקום להתייחס לשיזוף כאל טרנד תמים או כאל סמל ליופי ובריאות”.
לסיכום מסבירה ד”ר אקרמן: "בעידן הנוכחי אין כל הצדקה רפואית לחשיפה מכוונת לקרינת UV לצורך שיזוף.
כיום קיימות שיטות רבות לקבלת מראה שזוף ללא חשיפה לשמש, החל ממוצרי שיזוף עצמי ועד טיפולים קוסמטיים שונים. כשיש חלופות בטוחות כל כך, אין באמת צורך לסכן את בריאות העור”.
“שיזוף אינו סימן לבריאות אלא עדות לכך שהעור נפגע. חשוב להקפיד על שימוש יומיומי במסנן קרינה SPF 30 ומעלה, להימנע מחשיפה בשעות השיא, להשתמש בכובע ובמשקפי שמש, ולהיבדק באופן קבוע אצל רופא עור. לא כל טרנד שמופיע ברשתות החברתיות שווה את המחיר הבריאותי שהוא עלול לגבות”.
