בית הכנסת עדס בשכונת נחלאות בירושלים נחנך מחדש בטקס חגיגי , אחרי שחודש לאחרונה בעבודה של רשות העתיקות, במימון פרויקט ציוני דרך באגף מורשת והנצחה של משרד ראש הממשלה ועיריית ירושלים. בטקס נשאו דברים ניר ברקת, ראש העיר ירושלים, ראובן פינסקי, ראש אגף מורשת והנצחה במשרד ראש הממשלה, רענן כסליו, מנהל מנהל השימור ברשות העתיקות ופרופ' מאיר בר אשר, ראש מכון בן צבי, והרב יוסף שעיו, רב בית הכנסת. במהלך האירוע למדו המשתתפים על בית הכנסת ועל שכונת נחלת ציון שבו הוא ממוקם, באמצעות משחק תחנות משימה שהורידו באפליקציה לסמארטפונים ולטאבלטים.
במהלך הטקס הוכרז, כי בית הכנסת המפואר ייפתח מעתה לביקור הציבור הרחב (בתיאום מראש בטלפון 02-6232105 ובימי שישי בבוקר).
בית הכנסת עדס של העדה החלבית, הוא מהמפוארים בבתי הכנסת בירושלים. הצייר יעקב שטרק, תלמיד בצלאל, סיים בשנת 1912 עבודת עיטור מרשימה על כל חללו הפנימי של בית הכנסת. העיטור, אשר נחשב ליצירת האמנות העברית המונומנטאלית המוקדמת והחשובה ביותר, כלל את סמלי 12 השבטים, פסוקים ועיטורים צמחיים. ביצירתו של שטרק בבית הכנסת עדס בולטים סמלים שאימצה התנועה הציונית משנותיה הראשונות: מנורה, מגן דוד ואותיות עבריות. עבודתו בבית הכנסת הייתה לסמל האומנות העברית המתחדשת, וללא ספק ליצירה העברית והציונית גדולת הממדים של ראשית המאה ה-20. עוד קיימים בבית הכנסת אוצרות אמנות ותרבות כהיכל מקורי (1901) שנעשה בידי אמנים מסוריה ובימה ושבכה ששוחזרו בידי האמן יגאל תמיר, בן השכונה. הרהיטים עשויים מלאכת מחשבת בעבודת דמשק ופסיפס של כתר ארם צובא. בחורף, מתקיימת בו בשבתות "שירת הבקשות" – אוסף פיוטים המושרים על ידי הקהל בבית הכנסת לפני תפילת שחרית.
בשנת 2009 הוחלט בבית הכנסת לטפל בציורי הקיר, אשר השחירו עם השנים. בעבודה שאינה עולה בקנה אחד עם כללי השימור, הודבק בד על הקירות ועליו הועתק הציור המקורי. פעולות אלה הסבו נזק רב לציור המקורי. במאבק ציבורי שהובל על ידי מכון בן-צבי, השותף למורשת קהילת ארם צובא, ואליו חברו איגוד המשמרים, מוזיאון ישראל, מחלקת המוזיאונים במשרד התרבות, המועצה לשימור אתרים ועוד גופי שימור בארץ, הופסקה העבודה באתר ע"י עיריית ירושלים. בהמשך, הוזמן צוות שימור מרשות העתיקות לעבוד במקום. מכון בן צבי ערך תיעוד היסטורי מקיף על בית הכנסת ומחלקת השימור של רשות העתיקות הכינה תיק תיעוד שימור. צוות השימור הסיר את הבד, ושימר את הציור המקורי שמעטר את החלק העליון במבנה. הצוות גם הסיר שכבות צבע מאוחרות, וכך נחשפו עיטורים נוספים שלא ניתן היה לראות בעשרות השנים האחרונות.
על גדר בית הכנסת ועל הקיר הצפוני נקבעו שלטי "תמונה באבן", המציגים תצלומים מאלבומי משפחות משכונת נחלת ציון, בני הקהילה ואף קטעי שמע מהמורשת המוזיקלית הוותיקה של הקהילה החלבית.
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת: "בית הכנסת עדס הינו חלק חשוב בנופה ובהיסטוריה של ירושלים ויצירות האומנות החשובות שבו הינן חלק מהתרבות של ירושלים. המהלך המשותף שהובלנו להצלת יצירות האומנות יחד עם ההכרזה על בית הכנסת "עדס" כאתר לשימור במסגרת אתרי מורשת לאומית הוא מהלך חשוב, שיאפשר לנו להנחיל לדורות הבאים ולתיירים את המורשת המיוחדת של ירושלים".
מנהל אגף מורשת והצחה במשרד ראש הממשלה ראובן פינסקי: "מקרה בית הכנסת עדס מדגיש את החשיבות שבשימור נכסי המורשת ההיסטורית, התרבותית, ההיסטורית והאמנותית שלנו. זהו אחד המיזמים הראשונים שיצאו לדרך במסגרת התוכנית להעצמת תשתיות מורשת, והוא מסמן כיצד פעולה משותפת של גופי שימור, תיעוד ומחקר משנה את המציאות, ויכול להציל את היצירה של האמנות העברית. מעתה, בית הכנסת, על האמנות שבו והפעילות התרבותית העשירה שבו, פתוחים לקהל.
מנהל מנהל השימור ברשות העתיקות, רענן כסליו: "עבודות שימור בית הכנסת בוצעו על ידי מינהל השימור ברשות העתיקות. המשמרים שימרו את ציור הקיר המונומנטלי, ואף חשפו את שרידי העיטורים שנקברו זה מכבר תחת שכבות צבע רבות. לאחר לימוד מדוקדק, הצליחו להציע את שיחזור העיטורים, ולתרום בכך להחזרת בית הכנסת לתפארתו".
פרופ' מאיר בר אשר ראש מכון בן-צבי, סיפר על הקהילה העתיקה והמפוארת של חלב, שומרת כתר ארם צובא, מאוצרות התרבות הגדולים של העם היהודי, עלייתה לירושלים והתיישבותה בעיר.
הרב יוסף שעיו, רב בית הכנסת, דיבר על מקומה של הקהילה ועל נכסיה הרוחניים והאמנותיים.
