האם תתרחב התמיכה באוכלוסיית הצעירים חסרי העורף המשפחתי? תחת הכותרת "יחד כל הדרך – נותנים גב לצעירים", התקיים אתמול האירוע השנתי של השדולה לקידום כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה התקיים אתמול (29.10) בכנסת בנוכחות 18 חברי כנסת, נציגי משרדי ממשלה רלוונטיים, ארגוני חברה אזרחית, אנשי חינוך ואקדמיה, מנהלי, חניכי ובוגרי מסגרות חוץ-ביתיות ורבים מעולם ההשמה החוץ-ביתית. את האירוע, שעמד השנה בסימן התמיכה בצעירים חסרי עורף משפחתי, יזם והוביל 'הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה' יחד עם ראשי השדולה – חברי הכנסת משה (קינלי) טור פז (יש עתיד), מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) ודן אילוז (ליכוד).
משרד הרווחה מגדיר צעירים בסיכון כרווקים, בני 18 עד 25, הסובלים ממחסור או מצוקה מתמשכים באחד או יותר מתחומי החיים הבאים – השכלה, תעסוקה ומיומנויות, רווחה ובריאות רגשית, קיום פיזי, בריאות ומוגנות והשתייכות חברתית ומשפחתית. בתוך הקטגוריה הזו, קיימת קבוצה מובחנת של צעירים נטולי עורף משפחתי, שעלולים להימצא במצבי סיכון חריפים וקשים עוד יותר. לפי הערכת משרד הרווחה, במדינת ישראל חיים כ-4,500 צעירים המוגדרים כחסרי עורף משפחתי.

מחקרים והמציאות בשטח מלמדים כי מלחמת 'חרבות ברזל' החריפה את הקשיים המלווים את בוגרי המסגרות החוץ-ביתיות, בדגש על בוגרים המוכרים כחסרי עורף משפחתי. האתגר הגדול הוא בהמשך הליווי ומתן מענים מותאמים לצעירים אלו, גם לאחר שיצאו מהמסגרת החוץ-ביתית. מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, הציגה נתונים קשים על מצב הילדים והנוער במדינת ישראל, בצל המלחמה שליוותה אותנו בשנתיים האחרונות. לדבריה, מעל 90% מהילדים ובני הנוער חוו מצבים של לחץ, חרדה או פחד במהלך המלחמה. מפרוץ המלחמה חלה עלייה של כ-80% בעבירות מין ברשת לצד עלייה משמעותית במקרי האלימות במשפחה. היא הדגישה כי החשש הוא שדווקא עכשיו, עם סיום המלחמה, התסמינים יתפרצו ונראה החמרה במצבם הרגשי של הילדים ובני הנוער, שאף עלולה להוביל לעלייה בגילויי אובדנות. מנכ"לית המועצה לשלום הילד הוסיפה כי צעיר חסר עורף משפחתי מתמודד עם קשיים משמעותיים עוד יותר מאלו של צעיר "ממוצע", דבר שמחייב את המדינה לספק מענים מקיפים המגובים בתקציב.
ברכי בן סימון, חוקרת במכון מאיירס-ג'וינט ברוקדייל, הציגה נתונים הנוגעים להשפעת המלחמה על צעירים בכלל וצעירים בוגרי מסגרות חוץ-ביתיות בפרט. מממצאי המכון עולה כי 28% מהצעירים בישראל נאלצו לעזוב את עבודתם ממגוון סיבות (הוצאה לחל"ת, סגירת העסק ועוד), 50% דיווחו על החמרה במצבם הנפשי, ו-25% דיווחו שהם נפגעו ישירות מאירועי הטרור או מהמלחמה (נפצעו, פונו מבתיהם, נהרס להם הבית / הרכוש ועוד).
נשיאת קרן משפחת שעשוע ויו"ר הוועד המנהל של עמותת אור שלום, ענת רמתי-שעשוע, הוסיפה כי לא רק שחלה עלייה ניכרת במספר הילדים חסרי העורף המשפחתי – בצל המלחמה הממושכת -אלא שיש החמרה משמעותית במצוקות שעימן הילדים והנערים מתמודדים. לדבריה, המדינה יכולה וצריכה להגדיל תקציבים, לעודד תמיכה פילנתרופית ולהסיר חסמים רגולטורים בכל הנוגע לטיפול בחסרי עורף משפחתי.
מנהלת אגף בכיר חוץ-ביתי במשרד הרווחה והביטחון החברתי, אפרת אדרי שרעבי, ציינה כי בכל שנה 20% מבוגרי הפנימיות מוגדרים כחסרי עורף משפחתי, מתוך כ-450 המסיימים מדי שנה. "המטרה שלנו", הדגישה, "היא, בין היתר, להגדיל אצל אותם צעירים את תחושת השייכות לקהילה והאמונה בעצמם".

מנכ"לית פורום "נראות", שלי שטרכר שלו, הציגה סקר שבחן את השפעת המלחמה עם איראן ("עם כלביא") על צעירים וצעירות במצבי סיכון. מהסקר עולה כי 78% מהצעירים והצעירות במצבי סיכון לא עבדו באופן סדיר במהלך מבצע "עם כלביא", 70% העידו שמצבם הכלכלי הורע, ו-84% ציינו קושי רגשי שגבר בימי המלחמה. היא הבהירה כי לפני הכל, צעירים חסרי העורף המשפחתי זקוקים לסיוע חומרי כמו תווי מזון וסיוע בשכר דירה. "הם צריכים כסף, לא רק תוכניות וליווי רגשי", סיכמה.
"יתד" היא תוכנית לאומית לקידום צעירים וצעירות, המתמודדים עם מצבי חיים מורכבים, שמטרתה לסייע להם למצות את הפוטנציאל האישי שלהם, לממש את זכויותיהם ולהשתלב בדרך מיטבית בחברה ובקהילה. מדובר בתוכנית בין משרדית אשר מאגדת לפעולה מתואמת 11 משרדי ממשלה, 3 רשויות ממשלתיות, שלטון מקומי, ארגוני חברה אזרחית, ומובלת בפועל על ידי משרד הרווחה.
מנהלת תוכנית "יתד", אלונה אילת, ציינה כי אוכלוסיית הצעירים חסרי העורף המשפחתי פגיעה בשגרה ובייחוד בעתות משבר. לדבריה, בין המענים שפותחו לטובת צעירים וצעירות אלו נמנים מרכזים לטיפול רגשי, סיוע כלכלי וסיוע בשכר דירה. היא הוסיפה כי קיים מערך סיוע גם לנשות ואנשי המקצוע המלווים את הצעירים נעדרי העורף משפחתי.
יעלה סלוק, בוגרת כפר הנוער איילת השחר המוגדרת כחסרת עורף משפחתי, הודתה לצוות הכפר ש"לא ויתר עליי, גם כשאני כבר ויתרתי על עצמי". היא סיפרה שאחרי הצבא נקלעה למצב קשה ("דלתות המדינה נסגרו") עד שנכנסה לפרויקט "גשר לעצמאות" – תוכנית ליווי ודיור למעירים נעדרי עורף משפחתי שסיימו את שהותם בפנימייה או במשפחת אומנה – שם, לדבריה, "הרימו אותי, מינפו את היכולות שלי, ותוך שבועיים סיפקו לי קורת גג". "המסר שלי הוא פשוט", אמרה במהלך הדיון, "ילד שמקבל יד מושטת בזמן, יכול להפוך מסיפור כואב לסיפור הצלחה". זה דורש מערכת שלא מוותרת וכתף יציבה – גם כשהכל מתמוטט". "אל תעזבו אותם באמצע הדרך", פנתה לחברי הכנסת ולמקבלי ההחלטות שישבו באירוע השדולה.
המטה לקידום מדריכי פנימיות הרווחה נאבק בשנים האחרונות לשיפור שכר ותנאי המדריכים, ששכרם נע סביב שכר המינימום. רבים מחברי הכנסת שהשתתפו בדיון הדגישו את הצורך לשפר את שכר המדריכים בפנימיות הרווחה, לאור העובדה שלמעלה ממחציתם עוזבים את תפקידם בפנימיות לאחר חודשים בודדים. כמה מהח"כים, כמו קארין אלהרר ונאור שירי מ"יש עתיד" ופנינה תמנו שטה מ"המחנה הממלכתי" (שגדלה בעצמה בפנימייה), ציינו את ההכרח להוסיף כ-70 מיליון שקלים לשיפור שכר המדריכים בפנימיות הרווחה.
שר הרווחה לשעבר ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) אמר כי "מדריכים מתחלפים כל חודש-חודשיים בגלל השכר הנמוך – תופעה שפוגעת קשות בילדי הפנימיות, שהמדריך הוא הדמות המרכזית בחייהם. האתר הנוסף הוא ליווי של בוגרי המסגרות הללו, לאחר גיל 18. אנחנו נמשיך להילחם בוועדות הכנסת, ובכל מקום שנדרש, למען העתיד של ילדי ובוגרי הפנימיות".
אבי נאור, יו"ר הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה: "השקעה בילדי ובוגרי המסגרות החוץ-ביתיות, בהם צעירים חסרי עורף משפחתי, היא לא רק מחויבות ערכית או מוסרית אלא שאלה כלכלית־חברתית מהמעלה הראשונה. השקעה בצעירים הללו משמעה השתלבות בשוק העבודה, השכלה גבוהה, שירות צבאי ואזרחי משמעותי, השתתפות במעגל היזמות והתרומה לחברה. ואילו הזנחה שלהם – פירושה עוני, תלות במערכות הרווחה, מעגלי מצוקה ועלויות כבדות למדינה. זו הבחירה שלנו כחברה – להשקיע מראש או לשלם מחיר כבד אחר כך".

אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה: "עלינו להבטיח שכל צעיר וצעירה במדינת ישראל ירגיש שיש להם מקום משמעותי, עתיד שניתן לשאוף אליו, ותחושת שייכות אמיתית. השנתיים החולפות העצימו את הצורך להעמיק את העשייה למען צעירים שנסיבות חייהם מורכבות. דרך השותפים שלנו בשטח ודרך משרדי הממשלה, סייענו ליותר מ-2,000 צעירים וצעירות בוגרי מסגרות חוץ-ביתיות, בצל המלחמה הממושכת. פעלנו כדי לקדם מהלך לאומי שיבטיח לצעירים חסרי עורף משפחתי הזדמנות ללמוד, להתפרנס, לחלום ולדעת שהם חלק משמעותי מהחברה הישראלית. הגיע הזמן לחוקק חוק לצעירים חסרי עורף משפחתי, שיספק להם את כלל המענים ויעגן הזכויות שלהם. זו אמירה מוסרית, לאומית וכן, גם כלכלית – השקעה באותם צעירים משמעה צמצום העוני ושילוב מיטבי שלהם בחברה הישראלית. חוסנה של המדינה נשען על ערבות הדדית ונמדד ביחסה לקבוצות המוחלשות בתוכה. הצעירים שיוצאים מהמסגרת החוץ-ביתית, בדגש על חסרי העורף המשפחתי, צריכים שנושיט להם יד ונדאג להווה ולעתיד שלהם. נמשיך לעשות הכל כדי להיטיב ולשפר את מציאות חייהם".
ח"כ משה קינלי טור-פז (יש עתיד), מראשי השדולה לקידום כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה, אמר: "אתם, אנשי הזירה החוץ-ביתית, מהווים אי של שפיות ויציבות במדינה שלפעמים נדמה שקצת איבדה את זה. מדובר באחת השדולות היעילות כאן בכנסת. הצלחנו להעלות חלק מהתקציבים הקשורים לזירה החוץ-ביתית אבל יש לנו עוד דרך ארוכה. אני מקווה שבשבועות הקרובים יעבור תיקון חקיקה שיזמתי העוסק בשיבוץ של ילדי פנימיות במוסדות החינוך. הפנימייה היא הבית של הרבה מאוד ילדים ובני נוער. מבטיח בשמי ובשם שותפיי למאבק, בכנסת ומחוץ לה – נמשיך להיאבק למען חסרי העורף המשפחתי, כפרי הנוער, פנימיות הרווחה ומשפחות האומנה בישראל. נמשיך לעסוק בכך גם אם זה לא 'אלקטורלי', אלא כי זה הדבר הנכון לעשות".
ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), מראשי השדולה לקידום כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה: "החברה הישראלית מחויבת לבוגרי המסגרות החוץ-ביתיות, בהם צעירים חסרי עורף משפחתי. מבקש לברך את הפורום הציבורי, שיזם אתנו את האירוע, ואת כל העוסקים במלאכה. אנחנו אתכם במאמץ האדיר לבסס ולחזק את כלל המסגרות החוץ-ביתיות. ברצוני להודות לכם על המעשים שלכם למען הילדים והמשפחות. תודה על מה שעשיתם גם במהלך המלחמה. אנחנו בכנסת נהיה אתכם תמיד. נמשיך לפעול לחיזוק המסגרות החוץ-ביתיות ולמען עתיד הילדים".
ח"כ דן אילוז (ליכוד), מראשי השדולה לקידום כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה: "בשנתיים האחרונות רואים היטב את התרומה של כפרי הנוער לחברה הישראלית, הן בהובלת המאמץ המלחמתי והן במישור האזרחי. כמות האנשים שנמצאת כאן מעידה עד כמה הנושא הזה חשוב ובוער בכולנו. נמשיך להיאבק ולפעול למען ביטחונם, רווחתם ועתידם של ילדי ובוגרי המסגרות החוץ ביתיות, בדגש על אותם צעירים שאין להם משפחתי. השקעה באותם צעירים היא השקעה בעתיד של מדינת ישראל".