ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה, מדינת ישראל מתייחדת עם זכרם של כשישה מיליון יהודים שנרצחו בידי הנאצים. "נולדתי שלושה חודשים לפני שפרצה מלחמת העולם," מספרת אחת מניצולות השואה. "חיי ניצלו בנס כשהגרמנים הפציצו את ורשה. הפצצה נפלה סמוך לאומנת שלי במרתף, אמא שלי הספיקה להציל אותי." בגטו ורשה, כשהאקציות החלו, אמה נקטה צעד נועז: "אמא שלי צבעה לי את השיער לבלונד, שמה לי צלב והכניסה אותי לשק." במשך שלוש שנים הן הסתתרו בכפר פולני, "לעתים מאחורי ארון, במרתפים, במרדפים ממקום למקום." דלי, ניצולה נוספת ממינסק, הפכה למורה לצרפתית בישראל. "הייתי בת שלוש בלבד, בלי אמא, בלי אבא ובלי אח. אבא שלי לא חזר מהמלחמה, אני לא יודעת איך זה כשיש אבא," היא משתפת. כיום היא סבתא רבא ומבקשת להעביר מסר אחד: "שיהיה פה שלום, זה הכי חשוב."
הבוקר השתתפה עמותת חסדי נעמי יחד עם משלחת ניצולי שואה בוועידה מיוחדת בכנסת העוסקת בטיפול בניצולים. העמותה מלווה את הניצולים לאורך השנה כולה במגוון דרכים – מחלוקת סלי מזון,פירות וירקות, חלוקת ביגוד והנעלה, סיוע בציוד רפואי, ועד ביקורי בית להפגת בדידות ביומיום ובחגים.
משה כהן, מנכ"ל עמותת חסדי נעמי, מדגיש: "לחסדי נעמי אין יום השואה, צוות העמותה חווה בכל יום את הכאב הכלכלי, הבדידות והדילמות שהם חווים. סיפוריהם של ניצולי השואה הוא סימן לתקומה גבורה וניצחון לכן כל עוד אפשר לעשות להם טוב ושמח על הלב בעודם בחיים – זו החובה שלנו. אנו קוראים לכם לעשות זאת בכל דרך אפשרית."
על פי נתוני ועידת התביעות, כיום חיים בעולם כ-200 אלף ניצולי שואה, כמחציתם בישראל. הדו"ח "העדים הנעלמים" מצביע על מציאות מטרידה: בעשור וחצי הקרובים, רוב מוחלט של הניצולים ילכו לעולמם.
לתרומות והתנדבות ניתן להיכנס לאתר העמותה "חסדי נעמי"
