תושבי ירושלים ותיירים מגלים מחדש את אחת הפנינים ההיסטוריות החשובות של ירושלים, בית העלמין העתיק בהר הזיתים, זאת הודות לפעילות מרכז המידע המופעל בידי עמותת אלע"ד
בית העלמין בהר הזיתים משמש כבר מאות שנים כמקום הקבורה של יהודי ירושלים, כאשר זהו אחד מבתי הקברות העתיקים ביותר ביישוב היהודי בארץ ישראל, כולל כמה וכמה דמויות מוכרות וחשובות ביהדות הקבורות המקום.
מוקד עניין וחיים מרכזי בהיסטוריה של ירושלים
כפי שמסביר לנו יונתן מנוביץ', מנהל מרכז מידע הר הזיתים שהוקם ומופעל ע"י עמותת אלע"ד, "למעשה הר הזיתים כמעט מאז ומתמיד היה מוקד מרכזי בחיים בירושלים, גם לחיים עצמם וכמובן שגם עבור המתים. במבט לאחור על ירושלים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהר הזיתים הוא חלק מהותי בחיי ובהתנהלות העיר."
"דרך הר הזיתים הגיעו לירושלים, אחד מנתיבי עולי הרגל עובר ממש בהר, כדי לעבור בציר הקדרון ולהגיע לבריכת השילוח עברו בהר הזיתים וגם מכאן התחילו את העלייה לבית המקדש." מנוביץ' ממשיך. "קבורת יהודים בהר הזיתים החלה עם ראשית ההתיישבות במקום והיא ממשיכה גם היום, כך שבהחלט מדובר על אלמנט מהותי וחשוב בסיפור של ירושלים."
מרימים את הכפפה לחידוש ושימור ההר
בשנת 2006 עמותת אלעד זיהתה כשל בכל מה שנוגע לתפעול, ניהול ושימור בית העלמין העתיק בהר הזיתים. לכן באותה שנה החלה העמותה – שאז וגם כיום בעיקר מזוהה עם שימור ופיתוח אתר עיר דוד המרתק בירושלים – להקים ולהפעיל את מרכז המידע, שהיום הפך למרכיב המוביל בהתחדשות בית העלמין והאתר כולו.
לצד תהליכי שיקום ושימור קברים עתיקים בבית העלמין, מרכז המידע גם מנגיש המון מידע על הר הזיתים בכללותו ועל בית העלמין בפרט. כך למשל, ניתן להיעזר במרכז המידע באיתור שמות נקברים וקברים ספציפיים, בקבלת ליווי לקבר כדי להקל על ההתמצאות במרחב ואפילו בשירות צילום המצבה והדלקת נר למי שאינו יכול להגיע בעצמו לאתר.
"חשוב להבין כי בתקופה בה עמותת אלע"ד החלה לפעול במרחב הר הזיתים, המקום היה נחשב לא רלוונטי, ממש אתר שהיה מעבר להרי החושך." מספר מנוביץ', עם זיק של תקווה בעיניו. "האתר כולו והקברים שבו היו מוזנחים מאוד, שבילים הרוסים והמון קברים בלתי מזוהים."
"כמו במקרים רבים אחרים במציאות הישראלית, גם כאן גוף אזרחי, בדמות עמותת אלעד, הרים את הכפפה כדי ליצור שינוי. בלי תמיכה ממשלתית מאחורינו, בלי דחיפה מהעירייה, פשוט התחלנו לעשות."
מהזנחה ושקיעה לחידוש וצמיחה
התהליך כלל מתחילתו שני מסלולים מקבילים: הראשון פרויקט אדיר של מיפוי הקברים וניסיון סיזיפי לזהות כמה שיותר מתוך כ-150,000 קברים מוזנחים ולא מזוהים שהיה סיכוי לזהותם, והשני מסלול מקביל של שיפור הנגישות והתשתיות בהר.
היום, אנשי מרכז המידע עברו על כמות בלתי נתפסת של קברים ואלפים של קברים שהיו בלתי מזוהים, מופו וזוהו בצורה רשמית וסדורה. כל המידע נאסף, מרוכז ומונגש באופן נוח מאוד באתר האינטרנט הייעודי של המרכז, מה שהוביל לאינספור רגעים משפחתיים מרגשים ומשמעותיים.
לצד פעילות מיפוי וזיהוי הקברים, גם בחזית פיתוח ושיפור האתר עצמו הושגה התקדמות מרשימה: היום יותר ויותר מבקרים מגיעים לאתר שחוזר לאיטו להיות חלק מרכזי בירושלים. בוצעו עבודות פיתוח רחבות היקף באתר, שבילים שופצו, הותקן שילוט ומדי פעם מופיע ליד המונומנט המרשים של יד אבשלום נגן המנעים את האווירה. לפעמים, העמותה אפילו מקימה בתחתית המתחם אוהל אירוח עם קפה ותה חינם למבקרים.
ההיגיון מאחורי פעילות עמותת אלע"ד בהקמת מרכז המידע בהר הזיתים הוא הנגשת המידע על ההר לציבור ושיפור פני האתר החשוב. בכך גם מתבטא היתרון של המרכז על פני גופים "ממסדיים" אחרים.
מנוביץ' ממשיך ומספר לנו כי הפיתוח וההשקעה במקום מראה שלל פירות, כולל "צמצום מורגש בפעילות פלילית באזור והפיכת האתר למקום שהרבה יותר נעים, נח ובטוח להסתובב בו." הוא מסכם בדברים אופטימיים – "בפעילות מרכז המידע של הר הזיתים אנחנו פוגשים אנשים מכל מנעד החברה הישראלית וכולם מרגישים בבית. זה מרגש וממלא לראות את ההר חוזר למקומו הטבעי והחשוב בנוף הירושלמי."
