מה הייתה מטרת צעדות המוות בסוף מלחמת העולם השנייה

מה הייתה מטרת צעדות המוות בסוף מלחמת העולם השנייה

המחקר עסק בפינוי אסירי מחנות הריכוז ומחנות העבודה מפולין לגרמניה. "צעדות המוות החלו כאשר הגרמנים ביקשו להרחיק את האסירים מהחזית ולמנוע את נפילתם בידי האויב" מסביר פרופ' בלטמן. הצעדות החלו בסוף 1944 בשלב שבו כבר היה ברור שהמלחמה עומדת להסתיים והגרמניים מפסידים. כ-720,000 איש החלו את צעדות הפינוי מהמחנות ובתוך חודשים ספורים נרצחו כ-250,000 מהם. ההערכה היא שכשליש מהצועדים היו יהודים.

במחקרו ביקש פרופ' בלטמן לבחון את דרך ביצוע רצח האסירים בחודשים האחרונים של המלחמה בהשוואה לרצח השיטתי שנעשה במהלך המלחמה. "בתקופה זו הבירוקרטיה של הרצח כבר קרסה ואלפי האסירים שנותרו היו נתונים להחלטות שרירותיות, בלתי מתוכננות ובלתי נשלטות של שומרים" אומר פרופ' בלטמן. "מה שקרה זה בעצם דה-צנטרליזציה של מנגנון המוות". במצב שנוצר התגבשו קבוצות חדשות של רוצחים המורכבים משומרי המחנות שכבר אינם כפופים לשום גוף. אליהם הצטרפו גורמים שונים: פונקציונרים מפלגתיים, מיליציות עממיות מקומיות, חברי תנועת הנוער ההיטלריסטי ואזרחים.

תופעה נוספת שלא נבדקה עד כה בחקר השואה ועליה עמד המחקר היא מה התרחש כשהתושבים הגרמניים נתקלו במקומות מגוריהם באסירי המחנות אשר הסתובבו בדרכי הפינוי בגרמניה ובאוסטריה ערב הכניעה. מצב זה הביא לפרץ אלימות שיצא מתוך ליבה של האוכלוסייה האזרחית בגרמניה ובאוסטריה בשיתוף ה-SS נגד האסירים.

לדברי פרופ' בלטמן, "נוצרה קהילת רוצחים חדשה שלא הייתה קיימת בזמן המלחמה, קהילה שאינה מתייחסת בהכרח לסוגיית 'הפתרון הסופי' והאידיאולוגיה הנאצית האנטישמית אינה הדבר העיקרי שמניע אותה. שיקוליו העיקריים של  ציבור רוצחים זה הוא הגנת המשפחה והקהילה מפני האסירים שעשויים לנקום את סבלם. כדי להבין את היווצרותה של קהילות רוצחים אלה צריך להבין את המציאות החברתית בגרמניה ערב הכניעה. מדובר בחברה מתפרקת, שטופת אלימות שחיה 12 שנים במציאות פוליטית ואידיאולוגית שהכשירה ונתנה לגיטימציה לרצח  של כל מי שנתפס כאויב".

שאלה מעניינת נוספת שנבדקה במחקר היא  מדוע לא רצחו הגרמנים את האסירים מיד אלא שלחו אותם בצעדות מוות. פרופ' בלטמן חקר ומצא כי הייתה הוראה של הימלר לפנות את מחנות הריכוז כדי שהאסירים לא יפלו אסירים בידי האויב ויחשפו כל מה שהתרחש במחנות. הוא ניסה לשמור על האסירים היהודים כקלף מיקוח במו"מ שניסה לנהל עם מעצמות המערב. ואולם כל השיקולים האלה קרסו נוכח המציאות שבה הקשר עם מקבלי ההחלטות ברייך התרופפו והתנתקו בשל המצב הצבאי בגרמניה בסיום של המלחמה.

המחקר מתואר בספר "צעדות המוות 1945-1944" שיצא בימים אלו בהוצאת יד ושם.

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
מיצרי הכישלון
מרגע שהחלה הפסקת האש נראה שהעולם מתחיל לחזור למסלולו, קווי...
מהמקום שבו הכול נעצר, לבמה של מדינה שלמה
כשנתיים וחצי לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, עמרי סאסי, ממפיקי מסיבת...
"סדקים של אור" מחווה לרונית אלקבץ
בערב תוקרא יצירתה הקולנועית כטקסט ספרותי הפתוח לפרשנויות, ויוארו הרבדים...
נאום נשיא המדינה יצחק הרצוג בעצרת הפתיחה הממלכתית של אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה
אחיותיי ואחיי, אזרחיות ואזרחי ישראל, הימים הלאומיים שבים אלינו השנה,...
העיטור האזרחי הגבוה ביותר: נשיא המדינה יעניק לנשיא ארגנטינה בביקורו בישראל את ״עיטור הנשיא״ כהוקרה על פועלו למען מדינת ישראל
בשנת ה-78 לעצמאותה של מדינת ישראל, נשיא המדינה יצחק הרצוג,...
תערוכה חדשה במוזיאון ישראל: "כשהמילים נאלמות, האמנות הופכת לשפה" התערוכה המציגה את תהליכי השיקום של לוחמי "חרבות ברזל" מחוות החוסן "ורטיגו"
מוזיאון ישראל, בשיתוף חוות החוסן "ורטיגו", מציג תערוכה ייחודית המעניקה...
נשיא המדינה אירח את מדליקי המשואות בעצרת הממלכתית לפתיחת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
״הזיכרון הזה חייב להדהד מדור לדור - זו חובתנו לספר...
מסקר שערכה עמותת 'הראש הכרוני שלי' עולה: מעל למחצית מחולי המיגרנה מדווחים על עלייה בתדירות ההתקפים מאז תחילת המלחמה וכ 90% נאלצו להיכנס למרחב מוגן בזמן התקף כ 9% מהמשיבים הם תושבי ירושלים והסביבה
פייגא מרקס, יו"ר עמותת 'הראש הכרוני שלי': "ממצאי הסקר מוכיחים...
מבצע ״שאגת הארי״: צוותי מד״א טיפלו ב-2,503 נפגעים, בהם 594 מירי הטילים, מתוכם: 23 הרוגים, 23 במצב קשה, 38 במצב בינוני, 510 במצב קל ו-586 נפגעי חרדה. בדרך למרחב המוגן טופלו 1,323 בני אדם, מתוכם: 3 הרוגים, 6 במצב קשה, 12 במצב בינוני ו-1,302 במצב קל
עם פתיחת מבצע ״שאגת הארי״ והכרזת מצב החירום המיוחד בעורף...
איתי בן נון משיק מיני-אלבום חדש, בית (HOME), בבית הקונפדרציה מוצ"ש, 18.4.26, 21:00, בית הקונפדרציה בירושלים
 המלחין ונגן כלי הנשיפה איתי בן נון, מייסד ומנהיג להקת...
דילוג לתוכן