בכל בוקר הם נוסעים שעה לכל כיוון ממודיעין לתל אביב כדי ללמוד בבית הספר הרב-תחומי עמל הולץ חיל האוויר, מוסד שמכשיר תלמידים מכל הארץ לקריירה טכנולוגית וביטחונית כבר בתיכון.
מבין התלמידים, בולטים אלו ממודיעין שבחרו בשגרת לימודים צבאית ומאתגרת. שוחחנו עם שלושה מהם – דניה כהן, ליליאן ניצקנסקי ואיתן שור – על הבחירה הלא-שגרתית, ההווי הצבאי והחלומות הגדולים לעתיד
בעוד שתלמידי תיכון אחרים מתחילים את היום בחולצת בית ספר רגילה, תלמידי בית הספר הרב-תחומי עמל הולץ חיל האוויר עולים בכל בוקר על מדים, מתייצבים למסדר בוקר ומסיימים את היום במסדר נוסף. לצד צוות המורים, מלווה אותם סגל פיקודי של חיל האוויר שמטמיע בהם ערכים של משמעת, אחריות ומצוינות. מעבר לבגרות העיונית הרגילה, התלמידים לומדים גם לתעודת בגרות טכנולוגית הכוללת מקצועי טכנולוגי נדרש, שמעניקה להם יתרון לקראת השירות הצבאי והקריירה האזרחית. כמו כן, לתלמידים אפשרות להמשיך ללמוד במכללה ללימודי הנדסאים במימון של 80% שכ"ל, אופציה שרבים מתלמידי בית הספר בוחרים בה. שגרת הלימודים בבית הספר אינטנסיבית, אך מספקת להם כלים משמעותיים לעתיד.
מה גורם לתלמידים לבחור במסלול הלא-שגרתי הזה? שוחחנו עם שלושה תלמידים ממודיעין – דניה כהן, ליליאן ניצקנסקי ואיתן שור – על הבחירה שלהם, ההווי הצבאי והשאיפות לעתיד.
"הבנתי שאני צריך יותר משמעת"
דניה כהן, בת 14 משכונת מוריה במודיעין, מספרת שבחרה בבית הספר במטרה להשתלב בחיל האוויר: "אני ממש מתעניינת במטוסים ורציתי ללמוד איך הם עובדים". ליליאן ניצקנסקי, בת 14.5 משכונת הנחלים, מסבירה שההחלטה ללמוד בעמל הולץ הייתה שלה:
"ההורים תמכו בי. החלטתי לעבור לשם כי רציתי לנסות דברים חדשים ולרכוש ידע שיעזור לי בעתיד. השאיפה שלי היא להיות חלק מהדור הבא של חיל האוויר".
שתיהן עדיין לא בחרו מגמה מקצועית, מסלול אותו יתחילו בשנה הבאה, אך דניה כבר יודעת שהיא רוצה להתקבל למגמת הנדסת מכונות תעופה, בעוד ליליאן מתלבטת בין אלקטרוניקה ומחשבים לבין הנדסת מכונות תעופה.
איתן שור, בן 18, גם הוא תושב מודיעין, לומד בכיתה י"ג במגמת מכונות תעופה. להולץ הוא הגיע אחרי שהתקשה להסתדר עם למידה מרחוק בתקופת הקורונה והרגיש פגיעה בקשריו החברתיים בהישגי הלימודים. "הבנתי שאני צריך יותר משמעת, מקום שלא יתן לי להיעלם".
אצל איתן, החיבור לחיל האוויר מגיע גם מהבית: "המשפחה שלי מגיעה מרקע צבאי, ובמיוחד מרקע של חיל האוויר. סבא שלי עלה לארץ כמה חודשים לפני מלחמת העצמאות. הוא התגייס, הגיע לקורס טיס והיה מפקד של מגדל פיקוח. מאז, חיל האוויר הפך לחלק מהמשפחה. דוד שלי מפעיל כטב"מים ואחותי הגדולה קצינה".
ללמוד במדים: "זה נותן ללימודים חשיבות"
למרות הנסיעות הארוכות, שעה לכל כיוון, שלושת התלמידים מסכימים שהחוויה שווה את המאמץ. "ללמוד במדים נותן ללימודים יותר משמעות", אומרת דניה. "זה מזכיר לי שאני לא רק לומדת לציונים טובים, אלא כדי לרכוש כישורים שישרתו אותי בשירות הצבאי". ליליאן מוסיפה: "המדים נותנים לי ביטחון עצמי ומכינים אותי לשירות".
עבור איתן, הנסיעה הארוכה הפכה דווקא ליתרון: "זה נותן לי זמן להתעורר ולעכל את הבוקר. אני מגיע לשיעור הראשון כשאני לא חצי ישן". גם על המדים יש לו דעה ברורה: "יש מי שיחלוק עליי – אבל לדעתי, המדים מאוד נוחים. זה התלבושת האחידה שלנו וזה גורם לנו לתחושת גאווה. אנחנו מרגישים שאנחנו כבר בצבא, כבר מייצגים את המדינה".
מסדרים ומשמעת: "הכנה אמיתית לצבא"
מסדרי הבוקר וסוף היום, והלימודים תחת סגל פיקודי משפיעים עליהם: "זה נותן לנו משמעת – וזו מיומנות חשובה", אומרת דניה. "הלימודים תחת סגל פיקודי נותנים לנו יותר רצינות בכיתה וזה עוזר לדעת שיש מישהו שאפשר לסמוך עליו". ליליאן מסכימה: "זה עושה לנו הכנה אמיתית לקראת הצבא ומשרה אווירה צבאית, שאני מאוד אוהבת".
העתיד: "אני רוצה קריירה צבאית"
כששואלים אותם על העתיד, לשלושתם יש חלומות ושאיפות גדולים שקשורים בביטחון המדינה. דניה חולמת להגיע לחיל האוויר ולהיות טייסת כדי שתוכל להגן על המדינה, ושואבת השראה מהגיס שלה שהתגייס לצבא, למרות שאחיו נהרג בזמן שירותו. ליליאן חולמת להיות טכנאית מוטסת ולהמשיך למסלול קבע בצבא. לאיתן כבר יש חברים בצבא והוא כבר מחכה להתגייס בעצמו, ומספר שהרצון התחזק מאז פרוץ המלחמה: "הבנתי שצריך להמשיך ללמוד כדי לעשות תפקיד כמה שיותר משמעותי. אני רוצה להגיע לתפקיד מכונאי מוטס. זה תפקיד שתורם המון. אני גם מתכנן קריירה צבאית", הוא מסכם.
