דברי נשיא המדינה יצחק הרצוג בפתיחת המושב הרביעי של הכנסת

״יו״ר הכנסת, חה״כ אמיר אוחנה, ראש הממשלה, חה״כ בנימין נתניהו ורעייתו שרה, נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ראש האופוזיציה, חה״כ יאיר לפיד, שרים, חברי כנסת בהווה ובעבר, מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חברי סגל א׳ של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות, מזכיר הכנסת, מנכ״ל הכנסת, יועמ״שית כנסת, ובמיוחד אתן משפחות שכולות אהובות ויקרות.

היה לי נאום מוכן, ארוך, פרוגרמטי – אבל זהו רגע מאוד מאוד חשוב בחיינו והלב שלי שותת דם. הלב שלי שותת דם כיוון שיש הבדל בין ויכוח עקרוני שהוא בוודאי לגיטימי, ויש בו דעות לגיטימיות, לבין חוסר נימוס, פגיעה בכבוד האדם פגיעה בכבוד הרשות וברשויות אחרות, ופגיעה בכבוד שופטי ישראל. ואני אהיה לפה לשופטי ישראל.

מכיוון שלדעתי כשאנחנו קוברים היום שני לוחמים גיבורים, כשאנחנו קוברים היום חטוף שגופתו שבה מהשבי, כאשר אנחנו פוקדים בתים של משפחות שכולות יום יום – אנחנו לא יכולים להתעלם לאן אנחנו גוררים את עצמנו כאומה. איש בצוואר רעהו חונקים אחד את השני, ונוהגים בחוסר כבוד, ואני לא מוכן לקבל מצב של חוסר כבוד בסיסי.

כשעם ישראל במקום להתעסק בנושאים החשובים באמת מתעסק ב׳האם יוזמן נשיא בית המשפט העליון או לא?׳ ותחת איזה תואר ו׳האם תוזמן היועצת?׳ ואני אומר לך אדוני הנשיא, נשיא בית המשפט העליון, אני מקבל אותך נשיא בית המשפט העליון, אני מקבל אותך בברכה.

אני רוצה לומר שהגיע הזמן לברר את הסוגיות האלה לעומק, אם אנחנו מדברים על פסילת חוק -בוודאי שצריך לקבוע מהם הכללים לפסילת חוק. שבו ותחקקו חוק יסוד החקיקה. אבל אין בין זה לבין חוסר נימוס בסיסי ושבירת קודים ומסורות שנמשכות עשרות שנים, ואני דורש מכולם לשבת ולדבר, ותאמינו לי אני מקדיש שעות וימים כולם יודעים את זה לניסיון להגיע להבנות בין המערכות הללו, וזה קשה, קשה משאול – כי לכל אחד יש אותו בייס מדומה ש׳אוי ואבוי מה יהיה אם אני אסתכל לבייס שלי ואני אגיד לו ההפך׳.

אני רוצה לומר לכם אנחנו ברגע מבחן, אנחנו בשנת בחירות – אנחנו בשנה הזאת נהיה בשנת בחירות, אפשר לנהוג באיפוק, בנימוס, באחריות או שאפשר להמשיך להוציא את העיניים אחד לשני כשלוחמינו נמצאים שם בעזה ומשפחותיהם נמצאות בעורף, כאשר הפצועים, פצועים קשה עוברים גיהנום בבתי החולים, כאשר אני ומיכל פגשנו 1400 משפחות – ואני אומר להם ׳אני מבטיח לכם ננסה להגיע לאחדות׳. אז אני זועק פה לשמיים ואומר לכולם די! ׳ציון במשפט תפדה ושביה בצדקיה׳״.