כינוס בין-לאומי בנושא "עיראק היום: בין אחדות לפילוג" ייחל הבוקר 16 במארס 2010, במכון טרומן של האוניברסיטה העברית. הכינוס, שיימשך 3 ימים, ייערך מטעם קבוצת המחקר על עיראק של מכון טרומן באוניברסיטה העברית והמרכז ללימודי עיראק באוניברסיטת חיפה. הכינוס יעסוק בעתידה של עיראק, בפוליטיקה בעיראק, בפילוג לעומת לאומיות בעיראק וכורדיסטאן ובעיראק ושכנותיה.
בכינוס ישתתפו אקדמאיים, דיפלומטים, נציגי ממשל מארה"ב, מישראל ומעיראק, ביניהם שגריר ארה"ב לשעבר בעיראק ודיקן ביה"ס לממשל ומנהל ציבורי ריאן קרוקר (דרך שיחת וידאו), שגריר ישראל לשעבר באיראן אורי לובראני, ראש המוסד לשעבר אברהם הלוי והשגריר לשעבר דוד זוהר.
ד"ר נגה אפרתי, ראש קבוצת המחקר על עיראק במכון טרומן, תטען בכינוס כי הבחירות הכלליות שהתקיימו לאחרונה בעיראק עשויות להוביל לשתי תוצאות: "אפשרות אחת היא הידרדרות מחודשת למלחמת אזרחים סונית ושיעית שתפרוץ לאחר הבחירות. אפשרות שנייה היא משא ומתן פוליטי בין המפלגות השונות שיצור מעין קואליציה. ראש הממשלה הנוכחי דוגל במצעו בנושא הלאומי בדגש על מדינה ריכוזית, ללא פילוגים תוך-דתיים או אתניים. העיראקים סבלו רבות מאז הפלישה האמריקאית לעיראק והנהגתו של ראש הממשלה נוריאל מלכי, מהקואליציה השיעית, הצליחה להביא לראשונה למצב בו המדינה נרגעה ורמת החיים עלתה. אם המאבקים ייושבו בזירה הפוליטית – עיראק תוכל לשקם עצמה ולהתקדם".
פרופ' אמנון כהן, לשעבר ראש מכון טרומן באוניברסיטה העברית, אמר היום כי "מעניין יהיה לראות אם בעקבות הבחירות האחרונות עיראק הולכת לכיוון פוליטיקה סקטוריאלית או לכיוון פוליטיקה מודרנית של נושאים חוצי חלוקה אתנית. עולה השאלה אם המבנה הדמוקרטי שהאמריקאים החזירו לעיראק הוא רק קליפה חיצונית שמתבטאת בבחירות הדמוקרטיות שנערכו לפני מספר ימים או שיש הפנמה אמיתית של ערכים דמוקרטיים בפוליטיקה העיראקית".
מרק סיברס, יועץ פוליטי בשגרירות ארה"ב, ידבר בכינוס על עמדתה העכשווית של ארה"ב כלפי עיראק. לדבריו, הצלחתה של עיראק לקיים בחירות לפרלמנט ב-7 במארס הייתה הישג חשוב אשר יסייע לארה"ב לדבוק בלוח הזמנים שלה לנסיגת הכוחות הצבאיים מעיראק עד ה-30 באוגוסט השנה. יחסי ארה"ב-עיראק עוברים שינוי, מיחסים המושתתים על בטחון ליחסים נורמאלים יותר של קשרים דיפלומטיים, מסחריים ותרבותיים. "המחויבות שלנו לעיראק לא תסתיים עם הנסיגה של הכוחות וארה"ב תמשיך לבנות שותפות דינמית עם הממשלה העיראקית ועם העם העיראקי".
פרופ' אלי פודה, ראש החוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית יערוך בכינוס השוואה בין עיראק שלפני הכיבוש האמריקאי ועיראק שלאחר הכיבוש האמריקאי בשנת 2003. לטענתו, האליטה העיראקית המציאה טקסים בכדי לשרת את האינטרסים שלה, להעניק לגיטימיות להגמוניה שלה ולשמור על הסדר החברתי והפוליטי הקיים. פודה יראה כיצד כל משטר בעיראק שלפני 2003 ניסה להעניק דה-לגיטימציה לקודמו ע"י מחיקת או יצירת שינוי משמעותי בלוח החגים הלאומי שלו. לטענתו, שינויים אלו השפיעו לרעה על היכולת של המשטר העיראקי להקים זיכרון היסטורי משותף שישמש כבסיס לזהות הלאומית שלה.
הדוקטורנט שרקו קירמנג' מאוניברסיטת דרום אוסטרליה, יטען בהרצאתו כי חלוקת עיר הנפט קירקוק ל-3 אזורים -אזור ערבי, אזור כורדי ואזור מעורב – עשויה לסייע לפתרון האלימות באזור ולהוות פשרה שתרצה הן את הטורקים והן את האמריקאים.
