״ב-1951 אמר דוד בן-גוריון: כי "מהותה של בעיית ביטחוננו – היא בעצם קיומנו. עלינו יש ערעור – לא על פרט זה או אחר של מדיניותנו הפנימית או החיצונית, אלא על עצם היותנו. אסור לנו להתעלם מהעובדה המרה, כי יריבינו חותרים גם תחת עצמאותנו הממלכתית וגם תחת קיומנו הפיזי בכללו. סכנת מלחמה בישראל היא סכנה לכל איש ואשה בישראל ולכל יהודי ויהודי בעולם" – אנחנו רואים זאת גם היום.
בהקשרים הללו, אני מבקש להזכיר גם את המהלכים המדיניים הנדרשים. אין ספק שבמערכה הזאת התקבלו החלטות ביטחוניות אמיצות וחשובות, על ידי הדרג המדיני – אשר נושא בסמכות וביצוען כל ידי הדרגים המבצעים. כעת אנו נדרשים למחשבה מעמיקה, אופרטיבית ולא פחות חשוב: אמיצה – בנוגע ליום שאחרי ולמהלך המדיני שישלים את המהלך הצבאי.
המלחמה הזאת, שמה בקדמת הבמה את חשיבות תפיסת הביטחון שלנו: לפעול ללא הרף להשגת יתרון איכותי על פני אויבינו – לכם, היושבות ויושבים כאן היום, יש חלק עצום בעליונות הזו, ובשם העם כולו, בשם המדינה כולה, אני מצדיע לכם ומודה לכם על כך״.
