מי היה "הרקנוס" ששמו נחרת בעברית על קערת אבן מירושלים לפני 2100 שנה?
שבר הקערה, שנחשף בשנת 2015 בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, ואשר מתפרסם לציבור היום, מעורר את סקרנות החוקרים.
לדברי ד"ר דורון בן-עמי מרשות העתיקות ופרופ' אסתר אשל מאונ' בר אילן, "הקערה שנחשפה היא אחת הדוגמאות הקדומות ביותר להופעתם של כלי הקירטון (סוג של אבן גיר) בירושלים. כלים אלה היו בשימוש נרחב בעיקר אצל יהודים, משום שנחשבו ככלים שאינם מקבלים טומאה".
האם היה הרקנוס, ששמו נחרת על הקערה, אדם רם מעלה, או שמא אזרח מן השורה בתקופה החשמונאית? לדברי החוקרים, קשה לדעת. "השם הרקנוס היה אז נפוץ למדי", אומרים ד"ר בן עמי ופרופ' אשל. "אמנם, בתקופה זו פעלו דמויות מוכרות שנשאו את שם זה, למשל- יוחנן הורקנוס, שהיה נכדו של מתיתיהו החשמונאי ושלט ביהודה, ויוחנן הורקנוס השני, שהיה בנם של אלכסנדר ינאי ושלומציון, ואולם אי אפשר לקבוע שהקערה היתה שייכת דווקא להם".
הקערה התגלתה במהלך חפירה ארכיאולוגית מתחת ליסודות מקווה טוהרה, שהיה חלק ממכלול של מתקנים ששימשו לטוהרה במקום בתקופה החשמונאית.
אתר חניון גבעתי, בו נחשפה הקערה, הוא מהגדולים בשטחי החפירה שנפתחו עד כה בירושלים. החפירות באתר, הממומנות ע"י עמותת אל עיר דוד, הניבו עד כה שלל ממצאים מתקופות שונות.
לפני כשנה נחשפו בחניון גבעתי שבעיר דוד שרידי החקרא היוונית (הסלאוקית) – המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש, ואשר הוכנע לבסוף ע"י החשמונאים. מעניין לציין, שהקערה נתגלתה במרחק קטן מהמקום בו נחשפו שרידי החקרא.
