הנושא של העברת נחלה במושבים לילדים הוא הסדר ייחודי למגזר החקלאי שנועד להבטיח את המשכיותו של המשק החקלאי כיחידה יצרנית אחת. במסגרת ההסדר ההורים בוחרים באחד מילדיהם אשר יירש את מלוא הזכויות במשק לאחר פטירתם ובכך מונעים את פיצול הנחלה בין כלל היורשים. חשוב להבין כי מינוי זה אינו צוואה אלא התחייבות חוזית בעלת תוקף משפטי חזק. לאחר שההסכם נחתם ואושר על ידי הגורמים המוסמכים, כמו האגודה השיתופית של המושב קשה מאוד להורים לחזור בהם מההתחייבות. בן ממשיך שמונה כדין מקבל זכויות משמעותיות בנחלה עוד בחיי הוריו והמינוי מוגן על פי חוק. ביטול המינוי אפשרי רק בנסיבות חריגות וקיצוניות ביותר ודורש הליך משפטי מורכב.
הליך היוון נחלה שנועד להעניק לבעליה זכויות קנייניות משופרות
במשך שנים רבות מעמדם המשפטי של בעלי נחלות במושבים היה של בר רשות, כלומר הם קיבלו רשות ממנהל מקרקעי ישראל להשתמש בקרקע, אך לא היו בעלים שלה. מצב זה יצר מגבלות רבות על יכולתם לפעול בנחלה, למשל לפצל ממנה מגרש למגורים עבור ילדיהם או לבצע פעולות שונות. הליך של היוון נחלה נועד לשנות מצב זה. במסגרתו, בעל הנחלה משלם לרשות מקרקעי ישראל תשלום חד פעמי וגבוה המהווה תשלום מראש של דמי החכירה העתידיים. בתמורה משתדרג מעמדו לחוכר והוא מקבל זכויות רחבות ודומות יותר לבעלות. הליך זה מאפשר גמישות רבה יותר, מקל על פיצול מגרשים ומעלה באופן משמעותי את שוויה הכלכלי של הנחלה.
תביעת דמי שימוש ראויים מיורש המשתמש לבדו בנכס משותף
במקרים שבהם מספר יורשים מקבלים במשותף נכס מקרקעין כמו דירת מגורים, אך רק אחד מהם מתגורר בה בפועל ועושה בה שימוש בלעדי, נוצר מצב של חוסר איזון. בעוד שהיורש המתגורר בדירה נהנה ממנה, שאר היורשים שהם שותפים מלאים בנכס אינם מפיקים ממנו כל הנאה או רווח. במצב כזה החוק מאפשר ליורשים האחרים להגיש תביעה משפטית כנגד היורש המתגורר בנכס. במסגרת התביעה הם דורשים לשלם דמי שימוש ראויים עבור השימוש הבלעדי שהוא עושה בחלקם בנכס. גובה דמי השימוש נקבע בדרך כלל על פי שווי דמי השכירות שהיו מתקבלים מהשכרת הנכס בשוק החופשי ובהתאם לחלקם היחסי של כל אחד מהיורשים.
עורכת הדין רחל פרץ גלם עוסקת במגוון נושאים משפטיים ובהם נושאים מורכבים שקשורים לדיני קרקעות, מושבים ונחלות.
