"מבעד לשברים" -חנה בן אליעזר קרטיס

תיאטרון ירושלים

רח' מרכוס 20 ירושלים

התערוכה מוצגת בין התאריכים 28.2.2020-24.3.2020

אוצרת : נגה ארד-אילון

ג'ון פ. קנדי אמר בזמנו בשנות ה60 :

"כשהיא כתובה בסינית, המילה משבר מורכבת משני סימנים, אחד מסמל טרגדיה ואחד מסמל הזדמנות".

כך היא גישתה של אמנית הקולאז' חנה קרטס בן אליעזר: גישה של תקווה, הזדמנות, ניצחון והתמודדות ריאליסטית.

עולמה הפנימי של חנה עשיר והיא מרכיבה ומפרקת תרתי משמע את פרקי חייה, רגשותיה ,וחוויות אישיות מהולים בזיכרונות ילדות מבית הוריה. הוריה הצליחו במאמץ לבנות חיים חדשים על שרידי קרעים וגזרים של נפשם ועולמם אותו השאירו מאחור וחזרו וניסו לחיות חיים חדשים מבוססים על זכרונות נעוריהם שנגדעו.

משיכתה של חנה אל הקולאז' איננה מקרית.

מלאכת העשייה בקולאז' דורשת דימיון, חריצות, אומץ, ושימוש בחומרים לא שגרתיים אותם משכילה חנה לשלב למקשה אחת.

הקולאז'ים של חנה משקפים ביקורת קלה כלפי המציאות, כיוון שהיא מאלצת את הצופה להתמודד עם חלקים שהם אשלייתיים ומציאותיים בו-זמנית. מצד שני עבודותיה מרהיבות ביופיין, מסקרנות, מסתוריות, אסתטיות לעין ,וניחנות בקומפוזיציה וקצב קבוע.

חנה ילידת סלובקיה כאשר מסע ה"ילדה היחידה" על גבה, ספגה ערכים אמנותיים ואסתטיים וכללי התנהגות של סדר ומשמעת, שהגדירו את ילדותה ועיצבו את חייה הבוגרים. ביצירות ניתן ביטוי חזק לפרידה מן העבר ומן הכאב, עם שיר הלל להולדתו של פרק חיים חדש ומלהיב, המשקף חירות אישית בדרך של תיקון והשלמה.

היא גורסת :

" להיכל היצירה של הקולאז' נקלעתי, מתוך כאב ומצוקה קשה, לפני כ-9 שנים. נקרעתי לגזרים והעולם פרטי שלי התנפץ, לנגד עיני, אל תוך שבר קשה. ליקטתי ואספתי את פיסות חיי מחדש.

התחלתי לחבר בין גזרי הנייר בכאב ובלי דעת. הסיום האכזרי של פרק משמעותי בחיי הצית אור חדש.

.."נדלקתי"…נוצרו עולמות קסומים מתוך פיסות נייר. הרקמה החדשה של טקסטורות וצבע נבראו מתוך עולמם הקודם".

"איסוף השברים" הוא סמלי ומעשי כאחד.

ביצירותיה של קרטס בן אליעזר,אשר התאלמנה לפני 9 שנים, יש ביטוי משמעותי לפרידה מן העבר ומן הכאב תוך בנייה מתמדת של חירות אישית בדרך של תיקון והשלמה .

קולאז' חייה של חנה הוא סימבול של דור שני , מפגש בין עבר להווה, התמדה וגיוס כוחות יש מאין ומאבק למען חיים איכותיים שיש בהם רוח ביטוי ועשייה.