מאור, בן 30 מגבעת זאב, נשוי לדנה. נהג אמבולנס במד״א במקצועו.
במשלחת לטורקיה מאור היה איש לוגיסטי במעטפת המשלחת, זה שאחראי על ציוד, פריקה וכו׳.
זאת הייתה המשלחת הראשונה של מאור. כשקיבל את הטלפון על היציאה למשלחת, אשתו דנה, הייתה בתחילת חודש שמיני. מאור מספר כי דרושה הבנה והחלה של המשמעות בחתונה עם בן זוג כזה: ״הדרישה היא לדעת לנהל את החירום בשגרה, הקפצות מהבית וכו׳.״
מאור מספר שהם נחתו במקום שהיה פסטורלי ושקט, עד שהגיעו למקום שהיה מוכה אסון. מדבר על בניין בעל 7 קומות שקרס על הרצפה, מספר שהוא היה חייב להיות חזק בשביל האנשים שסביבו.
על הקמת המחנה שיתף מאור כי: ״להקים מחנה ל400 אנשי משלחת דורש אוהלים, מקלחות וצרכים בסיסיים. בתחילת המשלחת היה חיפוש של תחנות דלק וחנויות מזון כי היה צורך בחשמל ובחימום. הקור היה קיצוני.״
מאור מספר כי הם הצליחו לחלץ כ-19 נפשות: ״כל נפש היא עולם ומלואו״.
