ורטיגו, באנגלית Vertigo, מתאר תחושה של תנועה סיבובית שאינה קיימת בפועל, זו תופעה שכיחה באוכלוסייה ולפי נתוני משרד הבריאות בישראל בין 20% ל-40% מהאנשים יחוו ורטיגו בשלב מסוים בחייהם. בתופעת הוורטיגו יכולים להרגיש כי האדם נע בסיבוב כמו בקרוסלה או שהעולם מסתובב סביבו, בעמידה או בשכיבה, בעוד שבפועל אין באמת תנועה.
ורטיגו נובע מפגיעה במערכת הווסטיבולרית הממוקמת באוזן הפנימית ואחראית על שיווי המשקל של גוף האדם. המערכת הווסטיבולרית מספקת למוח מידע על מיקום הגוף במרחב ועל תנועת הגוף. המערכת כוללת מרכיבים שונים כגון: איבר שיווי המשקל הנמצא באוזן הפנימית ובנוי משלוש תעלות ובהן נוזל ותאי שערה, עצב וסטיבולרי, גרעינים וסטיבולריים הממוקמים בגזע המוח וקשרים עצביים. אם קיימת פגיעה באחד ממרכיבי המערכת הווסטיבולרית המוח מקבל מידע שגוי ומסרים על תנועה, למרות שבפועל הגוף לא זז.
ורטיגו התקפי תנוחתי שפיר (BPPV)
יש סוגים שונים של ורטיגו, ותסמונת מסוג BPPV נחשבת לנפוצה ביותר. התסמונת מכונה בשם ורטיגו התקפי תנוחתי שפיר (BPPV – Benign paroxysmal positional vertigo), התופעה מאובחנת אצל 20 עד 40 אחוזים מכלל האנשים המתלוננים על ורטיגו. ברוב המקרים, אדם המאובחן עם תסמונת ורטיגו חווה אפיזודות קצרות של הסחרחורת ותסמיניה, ובמקרים החמורים הוא עלול לסבול מבחילות והקאות.
התקפי הוורטיגו נמשכים זמן קצר, בדרך כלל כמה דקות, הם לרוב קורים כאשר משנים תנוחה כמו משכיבה לישיבה. התופעה נובעת מתזוזה של גבישי סידן זעירים הנקראים קריסטלים, הגבישים הקטנים מהווים חלק חשוב באיבר שיווי המשקל, הקריסטלים נמצאים בתעלות הממוקמות באוזן הפנימית.
מה קורה לקריסטלים בתעלות האוזן הפנימית בזמן התקפי ורטיגו?
הקריסטלים הזעירים הממוקמים בתוך איבר שיווי המשקל עלולים לשנות את מקומם עקב שינוי תנוחה, במצב זה עלולים לחוות התקפים קצרים של סחרחורת בגלל פתולוגיה באוזן הפנימית. המומחים מציינים כי תופעת הוורטיגו מתרחשת על רקע של תנועה של אוטוקוניה, כלומר תנועת של גבישי הסידן הזעירים (קריסטלים).
כאשר הגבישים הזעירים ניתקים ממקום הטבעי, במצב של ורטיגו מסוג BPPV, הגבישים עוברים לאחת מהתעלות החצי עגולות באוזן, לרוב הם מוסטים לתעלה האחורית, וכאשר מסיטים את הראש תוך כדי שינוי תנוחה של הגוף, הקריסטלים שנעים בתוך נוזל המצוי בתעלות נעים וגורמים לתחושת הוורטיגו הבאי לידי ביטוי בתחושה של החדר מסתובב. תופעת הוורטיגו מלווה לרוב בתחושת של בחילה, ריחוף או שיוט וחוסר יציבות.
אבחון וטיפול
אבחון ורטיגו נעשה על ידי פיזיותרפיסט מוסמך ומנוסה וכולל בדיקה גופנית ידנית, בדיקה של ריצוד האישון (ניסטגמוס) ובאמצעות מבדקים כמו דיקס הולפייד. קל יחסית לזהות ורטיגו מסוג BPPV בגלל תסמינים ייחודיים של התופעה כמו ריצוד האישון המתחיל כמה שניות לאחר תחילת התקף הוורטיגו עקב שינוי תנוחה.
ורטיגו טיפול – הטיפול ב-BPPV כולל תרגילים ומניפולציות תנועתיות בהן מסובבים את ראשו של המטופל באופן פסיבי ובסדרה של 3 תנוחות שונות במטרה להסיט את הקריסטלים שיצאו ממקומם אל מקומם הטבעי והנכון באיבר שיווי המשקל.
רוב המטופלים מחלימים באופן מלא מוורטיגו מסוג BPPV לאחר סדרת טיפולים אצל פיזיותרפיסט. במהלך הטיפולים רוכשים טכניקות לטיפול עצמי אם יש התקפים בבית או במקום אחר, ולומדים טכניקה הנקראת תרגיל אפלי המבוססת על סיבוב הראש באופן הקשור לכוח המשיכה, התרגול כולל 3 תנוחות שונות, ומעבר לטיפול במכון הפיזיותרפיה יש לבצע את התרגילים במשך ימים ספורים גם בבית לצורך הסתגלות מחדש של המערכת הווסטיבולרית ולאיזון שיווי המשקל.
בנוסף, הפיזיותרפיסט מלמד את המטופל תרגילי ברנד דארוף למעברים נכונים בין שכיבה לישיבה כדי להתמודד עם תחושת הוורטיגו.
