כאשר צוללים אל ההיסטוריה של תחילת ההתיישבות במדינת ישראל אפשר להתוודע לאינספור סיפורים השזורים בהתיישבות, בחקלאות ובציונות. רשות מקרקעי ישראל, דרך האגודות השיתופיות ובסיוע הסוכנות היהודית אפשרו למתיישבים לקבל נחלות במושבים המיועדות הן למגורים ומחייה והן לצרכי חקלאות ופיתוח. בנוסף יכלו המתיישבים לבנות בית לבן ממשיך למרות כל אלה – הם עדיין לא נחשבו כבעליה של הנחלה. כיום מוכר מאד התהליך של היוון נחלה חקלאית שהמשמעות שלו היא העברה חלקית של הבעלות על הנחלה לידיהם של אלה שהיא בעצם נמצאת בחזקתם עשרות רבות של שנים.
איך מתחילים את התהליך של בחינת האפשרות להיוון הנחלה?
כאמור, הצעד הראשון חייב להיות פנייה אל עורך דין שמכיר את הנושא של היוון נחלה חקלאית ויש לו ניסיון בליווי לקוחות המתעניינים גם הם. יש לא מעט דברים לדעת וכאמור – כל מקרה כזה חייב להיבחן לגופו. לא יכולים להיות מקרים דומים או זהים בנושא של היוון נחלה חקלאית וצריך לבחון את הכדאיות הכלכלית, את המאפיינים הייחודיים של כל מושב, כל קרקע וכל משפחה לדורותיה.
איך התחילה המגמה של היוון נחלה חקלאית?
מעבר לרצון להיות הבעלים על קרקע היה נושא נוסף שעלה על הפרק והוא הגדלת הבתים שאפשר היה לבנות בנחלה. כחלק מעניין זה יכולים המתיישבים ובני המשפחות שלהם לשנות את הסטטוס שלהם מברי רשות (כלומר כאלה שניתנה להם רשות רשמית להתגורר בקרקע ולעשות בה שימוש) לחוכרים לדורות, כלומר כאלה שיש להם גם חלק מהבעלות על הנחלה והם מוגנים למשך הרבה שנים ואי אפשר יהיה לגרום להם לעזוב את הנחלה. היוון נחלה חקלאית קשור בתשלום חלקי עבור אותה בעלות וחכירה וצריך לשם כך עורך דין צמוד שמכיר את הנושא, בקיא בו ומנוסה. כל מקרה כזה חייב להיבחן לעומק באופן נפרד ופרטני.
מתעניינים בייעוץ פרטני אודות היוון הנחלה שלכם? פנו למשרד עו"ד תמיד יחיא & אלי סלהוב ותקבלו ליווי מקצוע צמוד המבוסס על ידע נרחב וניסיון עשיר.
