בימים קשים אלו במדינת ישראל, לא נדיר לשמוע על אנשים בריאים לחלוטין שיום אחד נוראי כמו השבעה באוקטובר (או כל אחד מימי המלחמה שבאו בעקבותיו), שינה את מצב בריאותם מקצה לקצה. אלפי אנשים נפצעו באותה שבת שחורה, והספירה נמשכת. אלפים אחרים סובלים גם מנזקים נפשיים, בין אם זמניים או לטווח ארוך או אף לצמיתות.
הן לציבור והן למוסדות המדינה קל לשכוח כי ישנה עוד קבוצה אחת של נפגעי המלחמה, שנוטה ליפול בין הכיסאות: בעלי נכות או מוגבלות שמצבם הרפואי לא צץ עקב המלחמה, אלא החמיר בגללה. מה שרבים לא יודעים הוא, שגם לנפגעים מסוג כזה מגיעות זכויות.
"החמרה במצב רפואי עקב מלחמה הינה סיטואציה שכיחה יותר ממה שניתן לחשוב, אך בגלל חוסר מודעות לנושא, האנשים הסובלים מהחמרה במצבם עלולים לצאת עם שכרם בהפסדם," אמרו לנו מומחי 'זכותי', חברה המתמחה במיצוי זכויות רפואיות, שעזרה כבר לעשרות אלפי ישראלים לקבל את המגיע להם. "ואולם, כיום במיוחד קשה לממש זכויות רפאויות אלה, מסיבה אחת פשוטה – קשה להוכיח שאותה החמרה קרתה דווקא עקב המלחמה. מיצוי זכויות במקרה של החמרה מצריך לעיתים בקיאות רחבה בכל סעיפי החוק, רופאים הבקיאים בנושא, וכן אורך רוח ויכולת לעמוד אל מול הבירוקרטיה הישראלית הסבוכה. כאן אנחנו נכנסים לתמונה."
יש גם מה להפסיד
הבה נצלול לנבכי הליך ההכרה בהחמרה במצב רפואי.
בעל נכות המוכר בביטוח לאומי, שחש שמצבו הוחמר עקב המלחמה (או עקב סיבות אחרות), צריך להגיש טופס החמרה במצב (ב.ל. 228). את הטופס, כעיקרון, ניתן להגיש רק כעבור 6 חודשים ומעלה לאחר קביעת דרגת הנכות הנוכחית. אם ברצונו של התובע לדרוש הכרה בהחמרת מצבו לפני מלוא 6 חודשים אלו, עליו לצרף לתביעה אישור של רופא מוסמך שהשתכנע בכך שאכן חלה החמרה במצבו.
המסמכים והנתונים יועברו לוועדה רפואית של ביטוח לאומי שתקבע מה מגיע לתובע. חשוב לדעת כי ההחלטה בוועדה בדבר תביעת החמרה במצב אינה תלויה באחוזי הנכות הקודמים שקיבל הנכה עד כה, וגם לא בקצבאות אחרות שהוא מקבל.
"הסכנה העיקרית הטמונה בהגשת טופס החמרה היא שיש לתובע מה להפסיד: הביטוח הלאומי עלול דווקא להפחית את זכאותו של התובע," ציינו מומחי 'זכותי', שהינה חברה מנוסה מאוד בתחום תביעות הנכות. "כמובן, זה יקרה רק אם הוועדה הרפואית תגיע למסקנה שמצבו הבריאותי מצדיק זאת. אנו מודעים לכך שעובדה זו עלולה להרתיע רבים מלעמוד על זכויותיהם. מה גם שזה לא המכשול היחיד שיעמוד בדרכו של התובע לקבלת זכויות ביטוחיות נוספות עקב החמרה. אולם, חשוב להדגיש כי לא זו צריכה להיות הסיבה שאזרח מוותר על זכויותיו הרפואיות, וכי ליווי מקצועי בתהליך עשוי להגביר את הסיכויים לפיצויים מוגדלים."
להישאר מחוץ לרדאר
חשוב לדעת כי הוועדה הרפואית אינה בהכרח מהווה את סוף הליך ההכרה בהחמרה במצבו הבריאותי של התובע. בהתאם לחוק, גם ביטוח לאומי יכול לבקש דיון מחודש לגבי דרגת הנכות של התובע, ובכל עת. כדי לעשות זאת, על המוסד להסתמך על חוות דעת של רופא מטעמו, וגם המוסד נאלץ להמתין 6 חודשים מעת קביעת דרגת הנכות העדכנית. לא נדיר לשמוע על אנשים שהוכרה נכותם, וכעבור חצי שנה הכרה זו נלקחה מהם, במידה כזו או אחרת.
"במקרים רבים, ביטוח לאומי פותח את תיקו הרפואי של הנכה ובודק מחדש אם חל שיפור במצבו. אם זה אכן המצב, המוסד עלול להפחית מהקצבה הניתנת לאותו אדם," אמרו המומחים. "לכן, יש כאן אלמנט סכנה משמעותי לקצבאותיהם של בעלי נכות, ובמיוחד כאלו שקיבלו עוד זכויות עקב החמרה. למרבה הצער, לא קל להישאר 'מחוץ לרדאר' של ביטוח לאומי, וצריך המון אורך רוח בכדי להתמודד עם המוסד רב-היכולות הזה."
קונטרה לגופי הממשלה החזקים
ביטוח לאומי הוא מוסד ממשלתי גדול וחזק, בעל יכולות משפטיות, ממון ושאר ואמצעים להגשמת מבוקשו. זאת לא ניתן לומר לגבי הרוב המוחלט של תובעי הקצבאות, ועל אחת כמה וכמה לגבי אנשים שהינם כבר נכים, וצריכים עוד עזרה מהמדינה עקב המלחמה.
"לעמוד אל מול המוסדות החזקים והבירוקרטיה המסועפת של מדינת ישראל זה לא פשוט בכלל. לא פלא שישראלים רבים כל-כך מוותרים על זכויותיהם מהפחד מביטוח לאומי," סיכמו מומחי 'זכותי'. "זה מפחיד עוד יותר כשהם יודעים שבנוסף, ביטוח לאומי עלול דווקא ליטול מהם זכויות במקום לתת להם אותן. חברת 'זכותי' שמה לעצמה כיעד להיות הגוף החזק שעומד לצדו של האזרח הישראלי אל מול מוסדות המדינה וחברות הביטוח. אנו עושים זאת כמעט עשרים שנים, וכבר זיכינו את לקוחותינו במיליארדי שקלים. נמשיך בעשייה זו עוד שנים רבות."
