טיפול זוגי הוא ענין מורכב. שני אנשים בתוך מערכת זוגית אחת, חושפים, נחשפים, מגלים פגיעות אך גם מנסים לשמור על חוסן. לא פשוט, מה? אך מה קורה כשאחד או אחת מבני הזוג המטופלים סובל מדיכאון קליני? כיצד הדבר נכנס לטיפול הזוגי ומשפיע עליו, והאם יש מקום בכלל לטיפול זוגי במצב כזה? עומר שטרן, פסיכולוג קליני ומטפל זוגי, ינסה להבהיר מעט את התמונה.
לבחור מחדש בזוגיות
טיפול זוגי בדרך כלל נדרש כשבני הזוג חווים קונפליקטים, קשיים בתקשורת, קשיים בתחום המיני או באינטימיות, ובאופן כללי – סביב קושי במערכת הזוגית. "בעיניי המטרה של טיפול מהסוג הזה", אומר שטרן "היא שבני הזוג יצליחו להבין גם חלקים פחות מודעים אשר הובילו אותם לבחור אחד את השני, אך אולי גם סללו את הדרך למצב שבו הם נמצאים היום". הדבר מתאפשר בטיפול כאשר עוצמת המתחים שוככת מעט, ואז נוצרת הקלה שמאפשרת לבני הזוג להסתכל על הקונפליקט בצורה רגועה ושקולה יותר. באופן טבעי, קשיים במערכת הזוגית מועצמים כאשר אחד מבני הזוג סובל במקביל מדיכאון קליני, ולכן, גם המהלך הטיפולי דורש התאמה מדויקת יותר למצב.
לדיכאון יש השפעה מכרעת על המערכת הזוגית והמשפחתית
כפי שחלק מאיתנו חוו בעבר, דיכאון הוא מצב שמשפיע לא רק על האינדיבידואל, אלא גם על סביבתו הקרובה. בדומה לכל מצב בו אנו מבקשים לחולל שינוי, טיפול זוגי דורש אנרגיה והתמסרות לטובת הצלחתו, על אחת כמה וכמה כאשר אחד מבני הזוג סובל מדיכאון. דווקא במצב כזה, חשוב ורצוי להגיע לטיפול זוגי. בין אם מדובר בזוגיות ללא ילדים ובין אם במשפחה, לדיכאון יש אמנם השפעה מכרעת על מי שסובל ממנו אבל גם על המערכת המשפחתית או הזוגית כולה. למשל, כאשר אחד מבני הזוג סובל מדיכאון, נטל הטיפול בילדים מונח כולו על כתפיי הצד המתפקד וה"בריא". ולמעשה, הופך בן-הזוג ה"דיכאוני" ממבוגר מתפקד המטפל בילדים ושותף לגידולם לגורם נוסף שיש לטפל בו, או לכל הפחות כזה שלא יכול לסייע בטיפול באחרים. על כך מתווסף גם הליבידו (החשק המיני) שנפגע, ולעיתים נעלם, כפי שקורה רבות במצבי דיכאון קליני. לכן, קל להבין מדוע דיכאון משפיע בהכרח על בן או בת הזוג ועל האינטימיות במערכת הזוגית.
לשתף או להסתיר?
לכולנו יש חלקים דיכאוניים, אם מדובר באפיזודה דיכאונית חוזרת ואם בפרץ ראשון של דיכאון עקב טראומה או אבל. עם זאת, בהקשר הזוגי, אנשים רבים חשים שאינם מצליחים לבטא את עצמת החוויה שלהם, שהם אינם מובנים לצד השני. לכן, מסביר שטרן, "טיפול זוגי יכול לעזור להסביר את חוויית החשיכה של הדיכאון, שקשה מאוד להסבירה למי שלא חווה אותה על בשרו, על עומקיה ועוצמותיה, ויכול לתת כלים להתמודדות ולמרווח נשימה של שני הצדדים". כמו-כן, מתמודדים רבים עם דיכאון חוששים מאוד כי הם עשויים להפוך נטל על בני הזוג, ומדווחים על תחושות אשמה בשל היעדר התפקוד בבית. לפעמים חששות אלה מובילים להסתרת הסימפטומים, או כל הפחות, לניסיון להרחיק את הרגשות הקשים מבן הזוג. "אנשים נוטים להסתיר את החלק המדוכא, ובטוחים שאם יראו אותו אצלם הם לא ימצאו בן זוג, או שיעזבו אותם", מדגיש שטרן. כך, מעבר להתמודדות עם דיכאון, מדברים בטיפול הזוגי גם על חוויית ההסתרה ועל היכולת של בני הזוג לדבר על כך.
הדיכאון הוא ספקטרום רחב וחשוב לעשות בירור מקיף
"חשוב ביותר להבין כבר מהתחלה באיזה דיכאון מדובר; מה עוצמתו, מה החוויה הסובייקטיבית שלו ועד כמה ישנה פגיעה בתפקוד. כמו כן, חשוב ביותר לברר בצורה רגישה אך ברורה את קיומן של מחשבות או תכניות אובדניות", מסביר שטרן. בנוסף, כדאי להבין בתחילת הטיפול למה בני הזוג פנו דווקא עכשיו. למשל, במצב בו אחד מבני הזוג סובל מדיכאון כרוני ארוך שונים, נשאלת השאלה מה קרה ברגע הספציפי הזה בחייהם שבו החליטו לבקש עזרה חיצונית. "המועקה והמצוקה שהובילו את הזוג לפנות לטיפול – פנייה שהיא כמעט תמיד לא קלה ובמובנים רבים אף מאיימת – היא מנוף טיפולי מאוד חזק לשינוי ולריפוי. ובתוך הסיטואציה הייחודית הזו, אנו מתחילים לעבוד".
טיפול זוגי, אבל לא בכל מחיר
את בחירת המטפל הזוגי כדאי תמיד לערוך בקפידה, אך החשיבות גדולה במיוחד כשאחד מבני הזוג סובל מדיכאון קליני. במצב כזה, נדרשות מומחיות גבוהה של המטפל, הבנה במה מותר ואסור לגעת, וכן – לעתים גם הכרה בכך שאולי לא יתאפשר להתחיל בטיפול זוגי, אלא עד לאחר התחזקות של הצד הדכאוני וטיפול ממושך ומעמיק בו. כך למשל מתרחש כאשר בן הזוג הדיכאוני נמצא במצב של חוסר תקשורתי קיצוני עם הסביבה, או לחילופין, כאשר הוא מביע מחשבות אובדניות ומצריך השגחה. לכן, מדגיש שטרן, "חשוב שהמטפל יהיה מקצועי ומנוסה, בעל הכשרה ומומחיות מתאימים, וזאת בשביל להבין את האספקטים הקליניים של הדיכאון ולהתמודד עמו באופן מקיף, גם במחיר דחית הטיפול הזוגי".
סליחה, דוקטור, זה מדבק?
לבסוף, בעניין דומה אך מאוד שונה, ננדוד במחשבותינו אל המושג הצרפתי "שגעון בשניים", אשר מתאר מצב נדיר בו שני אנשים (ויותר) החולקים את אותם הסימפטומים הנפשיים. אמנם, כפי ששיגעון עשוי להיות "מדבק", מסביר שטרן, כך גם התאהבות ומצבי רוח. ואכן, מעניין להסתכל בטיפול על הדברים ה"מדבקים" בין בני זוג, ואולי גם איפה הם דוחים את ההדבקות ומתייצבים בעמדות שונות לחלוטין. התבוננות בדינמיקה הזו בין בני הזוג, עשויה גם היא לסייע לטיפול ולקדמו.
למאמרים מקצועיים נוספים בתחום טיפול זוגי ובתחום דיכאון היכנסו לאתר בטיפולנט – הפורטל לשירותים פסיכולוגיים הגדול בישראל.
