הערב, ערב יום הזיכרון, מקיימת עמותת One Family טקס באולם עולמיא בארמון הנציב בירושלים, במהלכו דיברה עדי מרציאנו על בתה, נועה מרציאנו ז"ל שנרצחה בשבי חמאס: "בצבא ראית את האור גם כשהיה מפחיד. לא נאפשר לאורך להיכבות, ממשיכים את דרכך וצוואתך"
רגע לפני שישראל מרכינה ראש, התכנסו מאות בני משפחות שכולות בגן עולמיא בארמון הנציב בירושלים לטקס יום הזיכרון השנתי של עמותת One Family, ארגון שמלווה מזה שנים ילדים, נוער ובוגרים שאיבדו את יקיריהם בעקבות פעולות טרור ומלחמה.
עדי מרציאנו – אמה של נועה מרציאנו ז“ל אשר נחטפה ב-7.10 ונרצחה בשבי חמאס – נאמה במהלך הטקס בפנייה לבתה: "נועה שלי, ילדה אהובה שלי, אני יושבת וכותבת לך, והלב שלי מתפרק. איך אפשר לכתוב לך מכתב, כשכל מילה מרגישה קטנה מדי מול מה שאת בשבילי? איך עוצרים את הלב, רק לרגע, כדי לנסות לספר במילים מי היית — מי את — בשבילי, בשביל כולנו? איך אפשר בכלל להתחיל להסביר כמה את חסרה? כמה את חיה בתוכי בכל רגע?
"מהיום שבו נכנסת לחיים שלנו, הכול השתנה, הכנסת אור לעולם שלנו. האור הראשון, החיוך הראשון, הלימוד הכי עמוק על מה זו אהבה אמיתית אהבה שאין לה סוף. היית ילדה כל כך מיוחדת — עם לב שמרגיש את כולם, עם צחוק שהצליח להמיס כל קושי. היית ילדה של אור, ילדה של סקרנות, ילדה שרואה את העולם דרך עיניים גדולות, חכמות ומלאות חסד. היית האחות הבכורה — המגדלור של יובל, הדר ואיתי, והחיבוק החם שלנו, של אבא ושלי. היית חברה שהקשיבה באמת, שהייתה שם גם כשהיה שמח וגם כשהיה קשה. בכל מקום שנגעת בו — בבית, בבית הספר, בתנועה, בצבא — השארת סימן.
"סימן של אור, של טוב, של אהבה בלי תנאים. בבית שלנו, היית תמיד מרכז השמחה. איתך כל דבר קיבל צבע: טיולים בטבע, שיחות אל תוך הלילה, צחוק מתגלגל במטבח, מבטים קטנים של הבנה. אהבת בלי גבול — את המשפחה, את החברים, את הארץ, את החיים עצמם. היית נערה שמחברת עולמות: בין הלימודים לטיולים, בין יצירה למנהיגות, בין עוצמה לרוך. היית שם בשביל כולם — לפעמים במילה טובה, לפעמים בשתיקה קשובה, לפעמים רק בחיוך אחד שהספיק כדי להחזיק יום שלם…
"המסע שלך בצבא היה שליחות — את ראית בו משהו גדול ממך, משהו בשביל כולם. בחרת לראות גם שם את האור, גם כשהיה קשה, גם כשהיה מפחיד. היינו כל כך גאים בך, כל כך מלאי התפעלות מאיך שהחזקת את עצמך, ואיך שהצלחת להחזיק גם אחרים.
"אני מתגעגעת אלייך כל הזמן. לכל מילה שלך, לכל חיוך, לכל שאלה סקרנית שלך, לכל חיבוק קטן באמצע היום. הגעגוע הזה הוא אינסופי — אבל גם מלא תודה. תודה על כל מה שהיית. תודה על מה שהשארת בנו. תודה על האור שהשארת, תודה שלימדת אותנו לבחור באור, אפילו כשחשוך. תודה על כל שנייה שחיינו יחד, תודה על מה שלימדת אותנו — על אהבה, על נתינה, על לראות את הטוב גם כשכואב.
"אנחנו ממשיכים לחיות אותך, נועה שלי. בכל נשימה, בכל דמעה, בכל חיבוק שאנחנו נותנים אחד לשני. את חלק מאיתנו, כל כך עמוק, כל כך חי. אני אוהבת אותך, ילדה שלי. תמיד. עד אין סוף מאז שהלכת, הבית השתנה — ואת עדיין בכל פינה. בצחוק של איתי, במבט של הדר, בכוח של יובל, בחיבוק של אבא, בנשימה שלי. אנחנו מנסים להמשיך בדרכך, להדליק עוד אורות קטנים בעולם הזה, כמו שאת היית עושה — בשקט, באומץ, באמונה.
"מותך הותיר שבר בלב של כולנו ועם הכאב, החלטנו להמשיך בחיים ולא לאפשר לאור שלך שלנו להיכבות. קהילה שלמה שהכירה אותך וגם כאלה שלא, ממשיכה את דרכך וצוואתך שהותרת מבלי לדעת. ואנו מספרים את סיפורך, לא רק כדי לספר על האובדן העצום, אלא גם כדי לנסות לחזק את הביחד.
"אני אוהבת אותך, נועה. תמיד. בכל נשימה. בכל פעימה. את חלק מאיתנו, לנצח את אינך עכשיו אך כל מי שפגש בך יודע: את ממשיכה לחיות, בתחנה אחרת בחייך ודרך האור שהותרת. הכאב גדול, אבל האהבה אלייך גדולה ממנו".
עוד דיברו במהלך הטקס: טלי מישאלוף – אמו של סמל ראשון גל מישאלוף ז“ל והרב אברי נוילנדר – אביו של רב סמל אלקנה נוילנדר ז“ל אשר שכלו את ילדיהם במהלך מלחמת חרבות ברזל, מרים ואופיר אחימאיר – הוריו של בנימין אחימאיר ז“ל אשר נרצח בפיגוע טרור באפריל בשנה שעברה, דניאל אורן – אחיו התאום של אביאל אורן ז"ל אשר נרצח ע"י מחבלים בפסטיבל הנובה, ונציגים נוספים מקרב המשפחות שהצטרפו בעל כורחן למשפחות השכול בשנה וחצי האחרונות.
מיד לאחר מכן התקיים ערב “שכול ואלכוהול” – אירוע לא פורמלי במטרה לחבק את אלו שנשארו וליצור תחושה של ביחד, במעגלי שיח, כדי להקשיב, לבכות, לצחוק ובעיקר להרגיש שייכים. הרעיון מאחורי האירועים הוא ההבנה ששכול לא נגמר בטקס, או בערב זיכרון, הוא ממשיך תמיד.
"משפחה אחת – One Family" הינו הארגון הלאומי לטיפול במשפחות שכולות בישראל. מזה 24 שנים שהעמותה קיבלה על עצמה לטפל ולחבק את המשפחות השכולות, נפגעי טרור ופעולות איבה. העמותה מעניקה מעטפת תמיכה מלאה הכוללת: תמיכה כלכלית, מענה רגשי, חוסן נפשי, סדנאות טיפוליות, וכל אשר יכול לסייע להקל מעט את כאב המשפחות אשר הקריבו את היקר להם מכל. מאז ה-7.10 העמותה פועלת ללא לאות להגיע לכל המשפחות שנפגעו ולהעניק להם את מעטפת המענים ההרחבה ביותר לצד חום ואהבה.
