התוכנית כוללת 10,000 יחידות דיור שייבנו במסגרת תוכניות נקודתיות המאושרות מידי שנה ותוכניות בנייה בטווחי זמן בינוני.
בשנות ה-70 וה-80 יזמה העירייה תוכניות מתאר רבות ומפורטות לרוב שטחי מזרח העיר שאופיינו כמתחמים כפריים ואחוזי הבניה שניתנו בהן היו בין 20%-75%.
בשל השינוי ברקע התרבותי, היעדר תשתית הנדסית ראויה, בעלות על קרקע, רישום הקרקע, איחוד וחלוקה, קושי בשיתוף פעולה בין התושבים לממסד ובין התושבים לבין עצמם, בניה בלתי חוקית רבת היקף ועוד, הנחה ראש-העיר ירושלים, אורי לופוליאנסקי להכין תוכנית חדשה שתעדכן את הרקע התכנוני במזרח העיר, תקדם ותאשר תוכניות ש"נתקעו" הן במדיניות תכנונית ובמדיניות לתכנון נקודתי. כמו כן, צוותי העירייה הונחו לערוך ולקדם תוכניות בעלות יכולת יישומית גבוהה.
להלן העקרונות המלווים את התכנון:
• תכנון עם התושבים ולא עבור התושבים.
• יצירת אמון והבנה של תהליכי התכנון עם התושבים.
• הימנעות ככל שניתן מהוראות איחוד וחלוקה, המאריכות את אישור התוכנית בעשרות שנים (ההליך התכנוני צריך להיות על-פי מבנה ובעלות הקרקע הקיימת ובהסכמת רוב בעלי השטח).
• שיתוף פעולה מול התושבים בנושא הפרשות לצרכי ציבור, הנדרשים לצרכי האוכלוסייה.
• מעבר ממבנה כפרי למבנה עירוני-אורבאני, המתאפיין בהעלאת אחוזי הבניה מ-20%-75% ל-100%-260%.