רעיית נשיא המדינה השתתפה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט

רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג, נאמה הבוקר, יום רביעי, א׳ באב, 15 ביולי, במסגרת המליאה החברתית שנערכה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט.

בדבריה התייחסה רעיית נשיא המדינה לקשר העמוק שבין כלכלה לחברה, ונאומה עסק בחשיבות ההבנה כי אין כלכלה ללא חברה ובצורך לשלב בין צמיחה כלכלית לבין אחריות חברתית.

מדברי רעיית נשיא המדינה:

״הבחירה להקדיש השנה מקום גם למושב החברתי היא בחירה נכונה, מפני שהיא מזכירה לנו את האמת היסודית הזו שהשאלות הכלכליות אינן מתקיימות בחלל ריק.

אבל אולי במובן עמוק יותר, אולי בעולם מתוקן יותר, היה גם ברור לכולנו שאי אפשר באמת לפצל בין שני המושבים. מפני שאין כלכלה בלי חברה. אלה אינם שני תחומים נפרדים. הם אורגניזם אחד, בעל שתי עיניים. עין אחת מתבוננת בנתונים. היא בוחנת מגמות, מחשבת סיכונים, מודדת צמיחה, מזהה הזדמנויות. בלעדיה לא תיתכן כלכלה חזקה.

אבל העין השנייה מוכרחה להביט כל העת באנשים שמאחורי הנתונים. במשפחה שמבקשת יציבות. בצעירה שמנסה להתקבל לעבודה רצינית ראשונה. בעצמאית שמנסה לקיים עסק. במילואימניק שחוזר הביתה ומבקש להתחיל מחדש. בהורה שחרד למציאות הכלכלית בה יגדל את ילדיו.

ורק, אך ורק כששתי העיניים פקוחות לרווחה אפשר לראות באמת את מצבה של החברה, של המדינה. אנחנו חיים בתקופה שמזכירה לנו את זה בלי הרף, יום אחרי יום. מאז שבעה באוקטובר אנחנו פוגשים אנשים רבים שבחרו לשנות את מסלול חייהם. יש שעזבו קריירה כדי להקדיש את עצמם לעשייה חברתית. יש שפתחו מיזמים חדשים מתוך צורך שנולד במלחמה. יש שנאלצו לגלות ממקור פרנסתם, ונאבקים, מתוך כורח, להמציא את עצמם מחדש ולשרוד, אחרים בחרו לחזור לשירות ציבורי, לחינוך, לשיקום קהילות או לליווי משפחות.

הימים הללו הם ימי מבחן. מבחן לחברה הישראלית כולה. מבחן של סובלנות והקשבה האחד לשני לא רק דריסת האחד את השני. אך זהו גם מבחן בדמות הקצאת משאבים – האם גופים גדולים שמופיעים כאן בוועידה, רואים את ההשקעה הנדרשת בדרום ובצפון? האם נדע כחברה להעניק את המשאבים הנדרשים כדי לשקם את ישובי הגבול שמשוועים לכוחות חדשים? יהיה כאן בהמשך היום ראש עיריית קריית שמונה – אביחי שטרן. לאביחי ולתושבי קריית שמונה מגיעות תשובות.

האם נדע לדאוג לתקציבים הנדרשים בתחום בריאות הנפש – לטיפוח יוזמות, הכשרת מטפלים ופיתוח תוכניות לטיפול בנושא שילווה אותנו בוודאי בשנים הקרובות? האם נדע להקצות את המשאבים הנדרשים ליישום דו"ח מור-יוסף לטיפול ושיקום נכי צה"ל?

בצד האתגרים והמבחנים למרבה השמחה ישראל היא מדינה תאוות חיים. והתשוקה הזאת לחיים היא שמובילה אותנו לפרוץ דרך במדע, ביזמות, בביטחון, בתרבות ובכלכלה.

אבל היא גם מחייבת אותנו לשאול שוב ושוב: לשם מה? לשם מה אנחנו צומחים. לשם מה אנחנו מפתחים. לשם מה אנחנו מתייעלים. התשובה, כך נדמה לי, די פשוטה. כדי לבנות כאן חברה חזקה יותר. חברה שיודעת לחבק את מי שנשאו בנטל, לפתוח הזדמנויות לדור הצעיר, לאפשר לכל אדם לחיות בכבוד, ולהעניק אופק של תקווה גם בתקופות של טלטלה.

אם נדע לעשות זאת, לא נצטרך לבחור בין כלכלה לבין חברה. נגלה, כפי שרמז לוינס שכלכלה במיטבה לא משרתת את הכסף. היא משרתת את האדם״.