תאונת עבודה היא אירוע חריג אשר מיוחס להקשר תעסוקתי: או שהתרחש בזמן העבודה, או שהתרחש בעקבות העבודה. מסיבה זו, ניתן להכיר בתאונת עבודה גם אם התרחשה בדרך או בחזרה מעבודה, או בפעולה יזומה של מעסיק על פי קריטריונים מסוימים (לדוגמה: ימי כיף, השתלמויות, קורסים וכו').

תביעה לקבלת פיצויים

הכרה בתאונת עבודה יכולה לזכות עובדים בפיצויי פוליסות ביטוחיות נוספות מלבד לזו שמציע המוסד לביטוח לאומי. אם ישנן פרמיות ביטוחיות פרטיות עבור תאונות אישית, אובדן כושר עבודה, חבות מעסיקים, תאונות ספורט וכן הלאה – גם הן יכולות לזכות בפיצויים בהתאם.

על מנת לממש את הזכויות המגיעות למבוטח, יש להגיש תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה. אם ההכרה תתקבל, המבוטח עשוי להחזיק בזכאות לקבלת דמי פגיעה עבור הימים שלא עבד בעקבות התאונה המדווחת. לאחר מכן, יהיה ביכולתו להגיש תביעה, על מנת לקבל דרגת נכות מעבודה. במסגרת תהליך זה, יוזמן לוועדה רפואית, על מנת לקבל החלטה בעניינו (שעשויה להסתכם בדרגת נכות).

מסלולי תביעת פיצויים נוספים

לנושא "הנכות בעבודה" יש שלל מסלולים נוספים, כמו מחלת מקצוע ומיקרוטראומה. מחלת מקצוע היא זו הרשומה ברשימה של המוסד לביטוח לאומי. מדובר במחלות המיוחסות לחשיפה לשלל תופעות שיכולות להתרחש במקום עבודה כמו חומרים, רעשים וכו'. מדובר במסלול שיש להוכיח עבורו תקופת התפתחות ממושכת, תהליך הדרגתי וקשר סיבתי ברור בין המחלה לעיסוק במקום העבודה.

מיקרוטראומה נוצרה כתוצאה לפסיקה, ומדברת על מחלות המיוחסות להליכי עבודה מסוימים ולא נכנסו לרשימת מחלות המקצוע. מסלול זה מדבר על תנועות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן כמו הסבה מיקרו טראומה מצטברת עד שהגיעה לכדי פגיעה, אותה מייחס התובע לאובדן השתכרות. בין הפעולות ניתן למנות: הקלדה מרובה, כיפוף או יישור גב, הרמת משקלים כבדים וכן הלאה.

לאחר שמבוטח קיבל הכרה בביטוח לאומי הוא עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה (פיצוי בגין אובדן הכנסה, הנקבע על בסיס פרמטרים מוגדרים). על פי כן יכול להיות שיהיה זכאי לקצבה קבועה, קצבה זמנית או מענק חד פעמי. סוג הקצבה מתבסס על אחוזי הנכות שהוועדה מעניקה.

המוסד לביטוח לאומי מסייע למבוטחים ב-2 דרכים:

1. כדרך תשלומי דמי פגיעה
   1. מדובר בפיצוי עבור תקופות אי ההשתכרות של המבוטח
   2. דמי פגיעה משולמים עד 90 ימים לכל היותר
   3. שיעור דמי הפגיעה נקבע על בסיס השכר הקובע
2. כדרך תשלומי גמלת נכות
   1. אם מדובר בפגיעה המיוחסת לתאונת עבודה מתמשכת, יכולה להיות כי ישנה זכאות עבור מענק חד פעמי ואפילו קצבה חודשית קבועה

איך התהליך מתנהל:

1. ראשית, יש להגיש תביעה לדמי פגיעה
   1. טופס זה נקרא ב.ל. 211
   2. יש לצרף "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה", או דוח מחדר מיון או סיכום מחלה מבית חולים
   3. כמו גם אישורים אחרים המהווים סימוכין לגבי פגיעה כמו גם כתב וויתור לגבי סודיות רפואית
   4. עצמאיים מתבקשים לספק אישור מהגורם עבורו ביצעו את העבודה בעבורה הם מדווחים את התאונה
   5. אם מדובר בתאונת דרכים יש לצרף אישור מהמשטרה

לאחר שדמי הפגיעה התקבלו ניתן להגיש תביעה נוספת עבור גמלת נכות. ניתן להגיש תביעה לגמלת נכות, גם אם המבוטח חזר לעבודה. יש לזכור לצרף אליה את שלל המסמכים הרלוונטיים.

מדוע לעבוד עם עורך דין?

על מנת לברר את התביעה, המוסד לביטוח לאומי מזמין את העובד לוועדה רפואית. עורך דין המתמחה בתחום יכול לסייע בארגון המסמכים, חוות הדעת וייעוץ, על מנת לסייע למבוטח להציג לוועדה את התמונה המלאה בקונקרטיות ובהירות ולעזור לו להיות ערוך ומוכן לוועדה. בנוסף, ייצוג עורך דין מסייע למבוטחים להגיע עם חבר נאמן ומקצועי לוועדה עצמה. החוק מאפשר לכל המבוטחים המגיעים לוועדה רפואית על מנת לברר זכאות לגמלת נכות להגיע בצירוף עורך דין, כאשר עורך הדין רשאי לענות על שלל השאלות בשם המטופל.

התייצבות בוועדה עם עורך דין שכזה יכולה להעלות את הסיכוי להיערכות נכונה. כך או כך, ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית ואף להגיע לערכאות משפטיות על מנת לדון בסוגיות המשפטיות (אך לא הרפואיות). במקרים אלה, עורך דין המתמחה בתחום יכול לסייע עד מאוד.

באילו מקרים עורכי דין עשויים להמליץ על הליכים מול המעסיק?

אם תאונת עבודה הייתה בעקבות רשלנות מעסיק, יש אפשרות לתבוע (או את חברת הביטוח של המעסיק), ללא קשר למה שמתרחש מול המוסד לביטוח לאומי. יש להדגיש כי מדובר בתהליך אשר דורש הוכחה חד משמעית למחדל, הפרת חובה מצד המעסיק או לחילופין, רשלנות. במילים אחרות, ניתן למנוע מקרה שכזה. מעבר לכך, יש להוכיח שיש קשר ברור בין הנזקים שהמבוטח מדווח עליהם לבין התאונה ו/או הרשלנות, כמו גם, להוכיח שהעובד עצמו לא נהג ברשלנות.

עורכי דין המתמחים בתחום תאונות העבודה, יכולים לסייע בלייצר תשתית ראייתית נדרשת עבור תביעות שכאלה, ועם זאת, עורך דין בקיא וישר לב ימליץ על תהליך שכזה רק אם יש היתכנות ממשית לקבלת פיצויים וזה אכן נתיב רלוונטי.

הפיצויים בתביעות נזיקין שכאלה עשויים להתבסס על פי מספר פרמטרים:

1. גיל עובד
2. הכנסות מבוטחות טרם הדיווח על הפגיעה
3. חומרת הפגיעה
4. מידת רשלנות

וכו'.  הסכומים אותם משלם המוסד לביטוח לאומי עשויים להתקזז מתוך אי אילו פיצויים.  חשוב מאוד להביא בקיאות רלוונטית להתנהלות מול המוסד לבטוח לאומי, המעסיק וחברת הביטוח שלו וחברת הביטוח של העובד.

כמה אחוזים עורך דין עשוי לבקש?

תשלום שכר הטרחה מתבצע רק אם התביעה עצמה מתקבלת (מלבד לדמי פתיחת תיק). החוק מפרט תנאים שונים לגבי שיעור שכר טרחה, בהתאם להיקף השירות וגובה הפיצויים שאדם מקבל.

אם המוסד לביטוח לאומי החליט לשלם קצבה חודשית, עמלת עורכי דין תגיע עד 11.25% מהקצבה, למשך 60 חודשים (בנוסף לדמי פתיחת תיק). לחילופין, העמלה עשויה להגיע לכדי 12.25% מהקצבה למשך תקופה של 60 חודשים אם לא מוסיפים את דמי פתיחת התיק. הלקוח ועורך דינו יחליטו איזו אופציה עם מעדיפים.

אם מדובר על קצבה חודשית בשיעור נמוך (נניח, עד תקרה של 1,222 ₪), שכר הטרחה יעמד על 10.25% בנוסף לעלויות דמי פתיחת תיק, בנוסף לסכום יסוד. אם התובע מקבל מענק חד פעמי, העמלה תעמוד על 13% בנוסף לדמי פתיחת תיק, או לחילופין, 14% ללא דמי פתיחה שכאלה.

אם עורך דין מתייצב עם הלקוח בפני וועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי, להלן שלל האפשרויות עבור שכר הטרחה שהוא יכול לגבות:

1. 75% מהקצבה למשך תקופה של 60 חודשים + עלות פתיחת תיק
2. 16% מהמענק + עלות דמי פתיחת התיק
3. 17% מהגמלה – לא משנה אם מדובר בקצבה או במענק, ללא דמי פתיחת תיק

גם כאן, יש סייג מסוים במקרה שמדובר בקצבה חודשית עד תקרה מסוימת (נניח, קצת מעל 1,200 ₪ בחודש). מקרה שכזה יניב עמלה בשיעור 17%, או 14.75% בנוסף לדמי פתיחת תיק וסכום יסוד.

למידע נוסף על נושא זה וקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר עם משרדנו, אשר מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים