- בטקס פרס ון ליר לעבודות מצטיינות במדעי הרוח, העביר נשיא המדינה ביקורת על מצבם של לימודי מדעי הרוח באקדמיה ובמערכת החינוך הישראלית: "המורים הדגולים ביותר שלי היו מורים שבאו מתחום מדעי הרוח, פרופסור יעבץ ההיסטוריון, המשורר יהודה עמיחי, וכמובן אבי – שהיה פרופסור לאסלאם ומזרחנות. הם השפיעו על חיי, ועיצבו את דרכי. בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה שבה חוגים מרכזים במדעי הרוח, נסגרים מחוסר תקצוב והיעדר תלמידים. כשחוגים מרכזיים כאלה מצטמצמים כל כך, עולה השאלה איזו חברה אנחנו רוצים ליצור כאן?"
- הפרס הייחודי המוענק לעבודות גמר בתחומי מדעי הרוח, הוענק לארבעה תלמידי תיכון מצטיינים אשר הגישו עבודת עבודות גמר מצטיינות בתחומי מדעי הרוח בבתי הספר
- ראש המכון, פרופ' שי לביא: "דווקא בעידן בו מדעי הרוח נמצאים במשבר החמור ביותר בתולדותיהם, אנו גאים באותם תלמידי תיכון שמעוניינים להעמיק דווקא בתחומים אלה, אני בטוח שנשמע עוד לא מעט על הצעירים האלה, שבעתיד הלא רחוק יהיו העתיד של החברה היצירה והמשק הישראלי"
מכון ון ליר בירושלים העניק היום את פרס ון ליר לשנת 2019. הפרס הייחודי הוענק השנה לארבעה תלמידי תיכון אשר הגישו עבודת עבודות גמר מצטיינות בתחומי מדעי הרוח בבתי הספר העל־יסודיים.
הפרס מוענק על רקע השחיקה ההולכת וגוברת במעמדם של מדעי הרוח ומיעוט הסטודנטים המבקשים ללמוד בפקולטות למדעי הרוח, ועל מנת לעודד כתיבת עבודות גמר בתחומי מדעי הרוח בבתי הספר העל־יסודיים.
במעמד המרגש בבית הנשיא אמר נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין: "אני שמח וגאה לארח אתכם כאן, בבית הנשיא. מרגש לפגוש את "משמרות הרוח" של הדור הצעיר. התפעלתי מנושאי המחקר שלכם: ג'וחא והרשל'ה, רומאנים בערבית, שודדי ים, מוסר בשוק החופשי, מאיר אריאל, קאנט, מצרים העתיקה, עסק הביש, מיעוטים במערב. ממש פסיפס עשיר ומפואר של רוח. העבודות שכתבתם עשירות, עמוקות ואולי בעיקר מעוררות תיאבון לדעת עוד, לחקור עוד. זוהי גדולה אמיתית של מחקר."
הנשיא המשיך והדגיש: ״המורים הדגולים ביותר שלי היו מורים שבאו מתחום מדעי הרוח, פרופסור יעבץ ההיסטוריון, המשורר יהודה עמיחי, וכמובן אבי – שהיה פרופסור לאסלאם ומזרחנות. הם השפיעו על חיי, ועיצבו את דרכי. בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה שבה חוגים מרכזים במדעי הרוח, נסגרים מחוסר תקצוב והיעדר תלמידים. כשחוגים מרכזיים כאלה מצטמצמים כל כך, עולה השאלה איזו חברה אנחנו רוצים ליצור כאן? הנוכחות שלכם כאן – יש בה כדי להבטיח את ההמשכיות ואת ההתחדשות של הרוח, גם בדור שלכם."
ראש המכון, פרופ' שי לביא מוסיף כי "דווקא בעידן בו מדעי הרוח נמצאים במשבר החמור ביותר בתולדותיהם, אנו גאים באותם תלמידי תיכון שמעוניינים להעמיק דווקא בתחומים אלה, אני בטוח שנשמע עוד לא מעט על הצעירים האלה, שבעתיד הלא רחוק יהיו העתיד של החברה היצירה והמשק הישראלי".
השנה הוגשו לתחרות למעלה מ- 80 עבודות מ- 37 בתי ספר מכל רחבי הארץ. העבודות הוגשו בתחומים שונים של מדעי הרוח, לרבות בתחומים: ספרות, היסטוריה, תנ"ך, לשון, מחשבת ישראל, פילוסופיה, יהדות, ספרות ערבית, שפה ולשון ערבית, דת האסלאם, ארכיאולוגיה, אמנות, קולנוע ומוזיקה.
וועדת השיפוט, שכוללת חוקרים ואנשי אקדמיה בכירים, בחרה מתוך העבודות שהוגשו חמש עבודות הראויות להערכה מיוחדת שזכו בציון לשבח, וארבע עבודות נוספות מצטיינות באופן מיוחד נבחרו כזוכות בפרס כספי העומד על סך של 4,000 ש"ח עבור כל כותב/ת.
העבודות הזוכות לשנת תשע"ט
- אביב אלפנדרי, תלמידת בית ספר אזורי מקיף ע"ש י.ח. ברנר על העבודה: "השוואה בין דמותו של ג'וחה לדמותו של הרשלה" (ספרות)
- עפיף ביאדסה, תלמיד תיכון חקלאי ימה על העבודה: "דאגות האישה הערבייה ברומנים של הסופרת לילא אל עות'מאן" (ספרות ושפה ערבית)
- נעמי טורצקי, תלמידת התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושליםעל העבודה: "הצבת מגבלות מוסריות על השוק החופשי באמצעות טיעונים סימבוליים: המקרה של זנות" (פילוסופיה)
- אור שחודה, תלמיד תיכון עירוני ד' תל אביב, על שם אהרון קציר על העבודה: "מושגי הקיום של קאנט ושל פרגה" (פילוסופיה)
העבודות שזכו בציון לשבח
- הלל אזולאי, תלמידת אולפנת נווה חנה, אלון שבות על העבודה: "האם קיים חוט מקשר בין פרשת טובינסקי לפרשת עסק הביש, ומהו?" (היסטוריה)
- יערה טננבאום, תלמידת בית הספר הר וגיא בקיבוץ דפנה בגליל העליון על העבודה: "אנרכיזם בקרב שודדי ים במאות ה-17-18" (היסטוריה)
- טל שוורץ, תלמיד התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות, ירושלים על העבודה: "המיעוטים במערב מפרספקטיבה אסלאמית – השוואה בין הוגי 'משפט המיעוטים' לבין טארק רמדאן" (תולדות הערבים והאסלאם)
- גיא שפירא, תלמיד התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות, ירושלים על העבודה: "עיקרון המעאת בתקופת הממלכה הקדומה במצרים העתיקה" (היסטוריה)
- ישי חסקי, תלמיד תיכון מית"ר, גני תקוה; בוצע במסגרת תכנית "אידיאה" באוניברסיטת תל אביב על העבודה: "הביקורת החברתית בפזמונאות מאיר אריאל מול שירת יהודה עמיחי: ירושלים כצומת יצירתי ואידיאולוגי" (ספרות)
