פרופ' הלל שמיד, מבכירי חוקרי העבודה הסוציאלית בישראל, חבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית באקדמית צפת ופרופ' אמריטוס באונ' העברית בירושלים, מסכם כמעט שני עשורים לתוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון: "אם עתידנו בילדינו, אנחנו מחויבים לתת להם את המיטב".
לפני 18 שנים יצאה לדרך התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון – תוכנית 360, הנחשבת עד היום לאחת התוכניות החברתיות המשמעותיות ביותר שהובילה מדינת ישראל. התוכנית, המבוססת על מסקנות הוועדה הציבורית בראשות פרופ' הלל שמיד, ביקשה להתאים מחדש את המענים לילדים ובני נוער בסיכון, לנוכח השינויים העמוקים שחלו בחברה הישראלית.
לדברי פרופ' שמיד, חבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית באקדמית צפת ומי שעמד בראש הוועדה שפעלה בשנים 2004–2006, אחת התובנות המרכזיות שעלו מעבודת הוועדה הייתה הצורך להתאים את השירותים למציאות המשתנה.
"הבנו כי המענים שניתנו לילדים בשנות ה-70 אינם בהכרח מתאימים לילדי שנות ה-2000", הוא אומר. "כבר אז זיהינו את הצורך בחדשנות, בהתאמת השירותים, בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובפיתוח מענים גמישים יותר. הדברים הללו נכונים ביתר שאת גם כיום".
לדבריו, תוכנית 360 הפכה במרוצת השנים ל"תוכנית דגל" בתחום הילדים ובני הנוער בסיכון בישראל. "אין ספק שהתוכנית הצליחה לקדם משמעותית את מצבם של ילדים רבים. חל שיפור בשירותים, גדלה הנגישות והזמינות, התפתחו תוכניות חדשניות ונבנתה מערכת ארגונית ייחודית המשלבת חמישה משרדי ממשלה, את ג'וינט ישראל ואת מרכז השלטון המקומי", מציין פרופ' שמיד.
אחד ההישגים המרכזיים של התוכנית, לדבריו, היה אימוץ הגדרה רחבה ומוסכמת למושג "ילדים בסיכון", הכוללת שבעה תחומי חיים – החל מבריאות והתפתחות אישית, דרך השתייכות משפחתית וחברתית ועד להגנה מפני התנהגויות מסכנות חיים. הישג נוסף היה הדגש שהושם על תוכניות מניעה, מתוך ההבנה שהשקעה מוקדמת בילדים עשויה לחסוך התערבויות מורכבות ויקרות בעתיד.
אולם לצד ההישגים, פרופ' שמיד מזהיר מפני האתגרים העצומים הניצבים כיום בפני החברה הישראלית.
"שש השנים האחרונות לא היטיבו עם ילדים ובני נוער", הוא אומר. "הקורונה, המלחמה והמשברים החברתיים הובילו לשינויים עמוקים בהתנהגותם של ילדים ובני נוער. אנו עדים לעלייה בהתנהגויות סיכון, בהתמכרויות, באלימות, במצבי חרדה, בפגיעות מיניות ובנשירה ממסגרות לימוד. אנחנו עומדים כיום בפני אוכלוסיות ילדים ונוער שלא הכרנו בעבר, והן דורשות התייחסות שונה מזו הנהוגה כיום".
לדבריו, המציאות המשתנה מחייבת גם שינוי באופן הכשרת אנשי המקצוע.
"ככל שהמורכבות של הבעיות גדלה, כך גדל הצורך באנשי מקצוע מיומנים ובעלי התמחות", הוא מדגיש. "התמקצעות היא צו השעה. עובדים סוציאליים אינם יכולים להסתפק עוד בהכשרה בסיסית בלבד. הם חייבים להמשיך ללמוד, להתעדכן ולרכוש כלים חדשים שיסייעו להם להתמודד עם האתגרים המשתנים".
בהקשר זה מציין פרופ' שמיד את תרומתה של תוכנית המוסמך בבית הספר לעבודה סוציאלית באקדמית צפת, המציעה מסלול ייחודי המתמקד בילדים ובני נוער, לצד מסלולים חדשים שייפתחו בשנת הלימודים הקרובה בתחומי טראומה, חוסן והשלמה לתואר שני לבוגרי תחומים נוספים. "המסלולים החדשים יחזקו מאוד את תוכנית המוסמך ויהוו מקור משיכה לסטודנטים רבים", הוא אומר.
לאורך קריירה עשירה שנמשכת עשרות שנים, שילב פרופ' שמיד בין מחקר, הוראה, ניהול ועשייה ציבורית. לצד עיסוקו בילדים ובני נוער בסיכון, הוא נמנה עם החוקרים הבולטים בישראל בתחומי מדיניות רווחה, מנהיגות, פילנתרופיה ושינויים ארגוניים. "לא הסתגרתי במגדל השן האקדמי", הוא מסכם. "לאורך כל הקריירה שילבתי מחקר עם עשייה בשטח, מתוך אמונה שהידע האקדמי צריך לשרת את החברה ולסייע בעיצוב המדיניות החברתית בישראל".
************
על תכנית המוסמך לעבודה סוציאלית – מסלול ילדים ונוער בסיכון – באקדמית צפת:
מסלול המוסמך בעבודה סוציאלית לילדים, לבני נוער בסיכון ומשפחותיהם, ממוקד ומותאם לפיתוח מנהיגות מקצועית במסגרות השונות של תחומי העבודה הסוציאלית. תואר שני בעבודה סוציאלית מאפשר לפתח ראייה מערכתית, יכולות ניהול והתערבות מקצועית מיטבית.
סטודנטים לתכנית מוסמך במסלול הלימודים לתואר שני בעבודה סוציאלית בתחום ילדים ובני נוער בסיכון ומשפחותיהם במכללה האקדמית צפת יקבלו ידע מקצועי נרחב בתחום הטיפול בילדים ובבני נוער, וגם כלים לפיתוח וניהול מדיניות רווחה התומכת בשיפור רווחתם של ילדים ונוער בסיכון. תואר שני בעבודה סוציאלית מהווה בסיס לקריירה מקצועית מעמיקה ומשפיעה בשירות הציבורי ובארגונים חברתיים.
