מנתוני מדד הדמוקרטיה כפי שהועברו על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה:
- בקרב הציבור היהודי חלה ירידה באמון הציבור בצה"ל ל-78%, והוא הנמוך ביותר מאז 2008.
- אמון הציבור היהודי בנשיא המדינה נותר ללא שינוי על 58%.
- האמון בבית המשפט העליון עלה במידה מסוימת ל-48% ביוני, אך ירד שוב ל-41% באוקטובר.
- האמון במשטרה ירד, מ-41% באוקטובר אשתקד ל-33.5% באוקטובר.
- בראש סולם המתחים ניצב השנה המתח בין יהודים לערבים (46%), לגביו נמדדה עלייה חדה לעומת שנה שעברה (28%), והוא צוין כמתח העיקרי הן על ידי הערבים (64%) והן על ידי היהודים (42.5%). לאחריו ניצב המתח בין ימין לשמאל (32%), שבשנים האחרונות ניצב במקום הראשון.
נשיא המדינה יצחק הרצוג קיבל היום, יום חמישי, ד' בשבט, 6 בינואר, את מדד הדמוקרטיה לשנת 2021 מהמכון הישראלי לדמוקרטיה במשכן הנשיא בירושלים. המדד נערך זו השנה ה-19 ברציפות ומשרטט תמונת מצב הנוגעת להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת אמון הציבור במוסדות המדינה והערכת הציבור את תפקוד השירות הציבורי. את הדו"ח הגיש נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר ואת עיקריו הציגה עורכת המדד פרופ' תמר הרמן.
הנשיא התייחס לממצאי הדו"ח ואמר: "הדו"ח אשר הוגש כאן היום משקף מגמה אשר ניתן לחוש בה היטב. היא ניכרת בשיח ברשתות החברתיות, בתקשורת וברחוב, היא משתקפת לנגד עינינו יום-יום שעה-שעה. כוונתי, כמובן, לירידה המטרידה במידת האמון אשר רוחש האזרח הישראלי למוסדות המדינה השונים. כאמור – לא מדובר בנתון או שניים המטרידים, אלא במגמה של ממש שחוצה את כל המוסדות, בהם גם כאלה שזכו לאמון רב מאד בעבר. אני מבקש להדגיש את מה שאני מקווה שעדיין מובן מאליו: אין תחליף לדמוקרטיה הישראלית, ואין תחליף למוסדות המדינה.
״דווקא בגלל זה – אובדן האמון במוסדות המדינה מדיר שינה מעיניי. אין קיום למדינה שהאזרחים לא מאמינים בה ובמוסדותיה. הציבור נושא אלינו עיניים. ההתלהמות בכנסת מטרידה ומדאיגה אותי וחלקים רבים בציבור. מופעים של שיסוי מביאים רייטינג, אבל פוגעים באמון הציבור בנו. בכוונתי לפעול בנושא בכל דרך על מנת להביא להרגעת הרוחות. האמון מצד הציבור הוא הנכס הכי גדול של כל מערכת ומנגנון של כל מדינה; והירידה המתמשכת באמון הזה היא בגדר תמרור אזהרה לכולנו.
אני יודע: אפשר למצוא לא מעט הסברים מלומדים לירידה הכללית באמון במערכות השלטון. בוודאי כשזו מגמה עולמית, ובוודאי אחרי שנתיים של חוסר-יציבות פוליטית, של מערכות בחירות סדרתיות, של שיח אלים ברשתות החברתיות, ושל מגיפה שתרמה אף היא לחוסר האמון הכולל בין האזרחים למדינתם, וגם בין מגזר אחד למשנהו. ועם זאת, אני מבקש להציע גורם נוסף לירידה הזאת, ופתרונו בצידו: אני מאמין שחוסר האמון בין מוסדות המדינה לבין עצמם, כמו גם המתח הגובר בין הרשויות – המבצעת, המחוקקת והשופטת – כל אלו הביאו לירידה באמון הציבור, הרואה ושומע היטב את השיח הנוקב, אשר חוצה לא פעם את הגבול, את ההתכתשויות ואת דברי הביקורת – עניינית, וגם פחות עניינית.
וכאשר רשות אחת עוסקת כל העת בהצרת צעדיה של רשות אחרת, וכאשר הלעומתיות מחליפה יותר ויותר את השיתופיות ושילוב הזרועות, מה הפלא שהדברים משתקפים גם במידת האמון של הציבור הישראלי? למול תמונת המצב הזאת, אנחנו יכולים וחייבים לפעול אחרת.
השנים האחרונות, אשר העמיקו את הקיטוב בחברה הישראלית, והעצימו את המתח בין רשויות השלטון, הוכיחו גם כי רק התנהגות שקולה, מכילה, ועניינית, היא המוצא היחיד לחיינו כאן. ולכן – חיזוק ושיפור הדיאלוג בין הרשויות במדינה הוא יעד חשוב שנכון שנציב לעצמנו. השיח בין רשות שלטונית אחת לאחרת יכול לייצר כאן אקלים ציבורי אחר, ולהביא בהמשך גם לחידוש האמון הגבוה של הציבור. כמי שמצוי בקשר מתמיד עם הגורמים המובילים בכלל הרשויות, אני מזהה את הרצון המשותף של כל המעורבים לקיים שיח כזה, ואני רואה בבית הנשיא כאכסניה הטבעית שתארח את השיח הזה. אנחנו חייבים להוריד את גובה הלהבות בין רשויות המדינה, ולהניח כאן יסודות להתנהלות שקולה, מאוזנת וממלכתית יותר. הבוטות שמאפיינת את השיח שלנו, היעדר הדוגמה האישית, החשדנות והטלת הספק, כל אלו מייצרים יחד מגמות אשר ניכרות בנתונים שהצגתם, והם מחייבים את כולנו בנקיטת פעולה.
נעמיק בנתונים ובמשמעויות העולות מהם, ונפעל יחד לשינוי האקלים הציבורי ולחיזוק אמונה של החברה הישראלית במוסדותיה."
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מדד הדמוקרטיה מראה שלמרות האתגרים העצומים שעמם מתמודדת המדינה, רוב מוחלט ומשכנע בציבור הישראלי סבור כי ישראל היא מקום לחיות בו, מה שמהווה מקור לעידוד ולהשראה. בדומה למגמות המתרחשות בעולם הדמוקרטי, גם בישראל ממשיכה הירידה באמון, כולל במוסדות הממלכתיים והא-פוליטיים. על המנהיגות הפוליטית לקחת אחריות על המשבר ולעשות שימוש במפת הדרכים שמתווה מדד הדמוקרטיה."
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון: "מדד הדמוקרטיה לשנת 2021 מחזק את ממצאי קודמיו, כי עמדות הישראלים בכל הנושאים כמעט מעוצבות על ידי תפיסות העולם הפוליטיות שלהם, ובאופן ספציפי יותר על ידי המיקום שלהם על הרצף ימין-מרכז-שמאל. שוב נמצאה חפיפה רבה בין תפיסות העולם והמיקום הפוליטי מצד אחד, לבין השיוך הלאומי (יהודים/ערבים), וכן סביב המיקום העצמי על הרצף חרדים-חילונים מהצד האחר. היות שבשנה שחלפה הוחלפה הממשלה והשלטון עבר לממשלה המורכבת ממפלגות שבעבר לא ישבו בכפיפה אחת, ואילו מפלגת השלטון בעשורים האחרונים – הליכוד – וכן המפלגות החרדיות והימין הרדיקאלי נותרו באופוזיציה, אנו רואים הצרחה בעמדות: מצביעי מפלגות הקואליציה שבעבר היו פסימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית והחזיקו בהערכות שליליות לגבי תפקודה עברו לצד היותר אופטימי, בעוד שמצביעי מפלגות האופוזיציה דהיום, שהורחקו מכס השלטון מחזיקים כיום בעמדות ביקורתיות ושליליות הרבה יותר מבעבר לגבי המערכת השלטונית."
Photo by Kobi Gideon / GPO
Photo by Kobi Gideon / GPO
