מצורף הספדו המלא של נשיא המדינה יצחק הרצוג בהלוויתו של סמל-ראשון איתי חן ז״ל

״יקירנו, אהובנו, סמל ראשון איתי חן, גיבור ישראל. סוף-סוף שבת אלינו; אחרי יותר משנתיים של כמיהה, של זעקה ושל כאב. כעת – כראוי לגיבור שאתה, כראוי למי שהוא ומשפחתו הפכו לסמל לאומי, כראוי למי שסיפורו הפך לשם דבר בכל רחבי תבל – אנחנו ניצבים כאן, עם רב כל כך, ללוות אותך אל מנוחתך האחרונה.

בפתח דבריי במעמד המקודש הזה, אני זועק ודורש ומזכיר – המשימה לא הושלמה! שובו של גיבור ישראל – רס"ב ליאור רודאיף מקיבוץ ניר יצחק, בסוף השבוע בסגירת מעגל חשובה ומרגשת עבור משפחתו, הזכיר לנו שוב – שכל שם של אהוב שמובא אלינו מיד המרצחים – מביא עימו גם תחושת הקלה ורווחה.

מכאן אני שב על הדרישה הברורה – החטופים החללים סגן הדר גולדין, דרור אור, רס"ל רן גואילי, מני גודארד, וסודטיסק רינטאלאק – עדיין מוחזקים בידי האויב. מוטלת עלינו חובה קדושה – להשיב אותם – את כולם – ולא להרפות ולהחזירם למנוחת עולמים בנוף מולדתם.

איתי האהוב שלנו – של העם כולו, לא זכיתי, למרבה הצער, להכיר אותך באופן אישי, אבל מאז שבעה באוקטובר, במפגשים הרבים שלי עם הוריך – למדתי, ולמדנו כולנו – להכיר את סיפורך. למדנו לשייך את החיוך המקסים מהתמונות – לאישיות המופתית, לנחישות, לאהבת האדם, העם והמולדת שנשאת בתוכך. למדנו איזה שיעור קומה היה לך – כבר בגיל צעיר כל כך; איזו תחושת שליחות; איזו אמונה בצדקת הדרך.

אני מבקש לומר לך היום, איתי – תודה. תודה לך. תודה ל"צוות פרץ" של גדוד השריון 77 – צוות מאוחד ומלוכד של גיבורי ישראל – שבו לחמו – יחד איתך – סרן דניאל פרץ ז"ל, מפקד הצוות, סמל תומר ליבוביץ ז"ל, וסמ"ר מתן אנגרסט שיבדל לחיים ארוכים וכמה טוב לראות אותו איתנו כאן היום.

תודה לכל הדור שאתה איתי חלק ממנו. בכל מפגש עם משפחה שכולה, בכל הלוויה ואזכרה, בכל טקס, בכל ניחום, אני מוצא את עצמי נפעם שוב ושוב מהדור המדהים הזה – הדור שלך – איתי.

אני אומר לעצמי, אני אומר לכם קהל נכבד, אני אומר לעם כולו – תראו איזה אוצרות! תראו איזה דור לתפארת קם ונהיה לנו! תראו איזה אור גנוז יש בדור הזה – של איתי, של חבריו ושל בני דורו. יהלומים אחד אחד. מגדלורים – עוד ועוד

מגדלורים – שמבהיקים ומאירים לנו למרחוק. דור של בנות ובנים מופלאים, עם לבבות זהב, גיבורי ישראל, גיבורי על. הדור שינהיג אותנו לעבר מחר ישראלי משותף וטוב יותר. דור שמצפה מאיתנו לא רק לשלוח אותו לקרב אלא גם לתת לו דוגמה אישית. אנחנו חייבים להודות על בנות ובני הדור הזה – אלו שחירפו נפשם ונפלו למעננו, וגיבורי ישראל שנותרו בחיים – ולהיות ראויים להם!

משפחת חן האהובה, רובי, חגית, רועי ואלון. כאשר הגיעה הבשורה המרה על נפילתו של איתי, קיבלתם החלטה מורכבת ומטלטלת: לא לשבת שבעה על איתי – עד שישוב הביתה. המשכתם במסע שלכם, חובק העולם, המסע להחזרתו של איתי.

חזרתי היום אל תמונה שצולמה אצלנו בבית הנשיא – כחודשיים לאחר אותו יום מר ונמהר של שבעה באוקטובר. בתמונה, ליד מיכל ולידי – יושבים ג׳ארד קושנר ואיוונקה טראמפ; ולצידנו – עם תמונות יקיריהן – המשפחות של אברהם מונדר ז״ל, עודד ליפשיץ ז״ל, אביתר דוד יבדל לחיים ארוכים, שברוך ה חזר אלינו לאחרונה, ואתם – חגית ורובי היקרים – עם תמונתו של איתי אהובכם – אהובנו.

לכל אורך התקופה הקשה שחלפה מאז שבעה באוקטובר, ליווינו אתכם – רובי וחגית, והמשפחה היקרה. ראינו משפחה חזקה ונחושה, שניחנה בתעצומות נפש אדירות ובאצילות מעוררת השראה, אשר חייה נעצרו והוקדשו למשימה אחת: להחזיר את איתי הביתה.

ראינו אותך רובי, יחד עם חגית – מוביל באופן פנומנלי מאבק דמיוני ממש. בכל קצוות תבל. לא עושה חשבון, משתמש בכל מהלך אפשרי – יוזם, חושב, מקורי, בלי לנשום לרגע. זועק יחד עם חגית את זעקת בנכם אשר אהבתם – בכל מקום. אפילו למפגש פסגה קריטי בין הנשיא ביידן לראש ממשלת ישראל נכנסת ונשאת את דבריך. שוחחנו והתכתבנו בשעות לא שעות – באמת מסביב לשעון. תמיד באת עם רעיונות מקוריים וחדשניים, שוברי כל פרדיגמה, ובכל פעם אמרתי לך – איתי היה גיבור, וגם אתה גיבור; איתי היה חייל של כולנו, ואני חייל שלך. מה שתצטרך – אני כאן איתך.

ראינו אותך פועל עם נציגי הממשל האמריקאי הקודם וכמובן – באופן הדוק ביותר – עם הממשל הנוכחי בהובלתו של ידיד ישראל הגדול – נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שאני מבקש להודות לו וליועציו סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר מעומק הלב, על תרומתם האדירה לחזרת איתי ולחזרת חטופינו.

המאמץ העליון – ואפילו המרגש – הזה, של מנהיג עוצמתי וחדור שליחות ומטרה, העומד בראש המעצמה החזקה בתבל – משקף היטב את הברית העמוקה, האיתנה, הבלתי ניתנת לערעור, בין ישראל וארצות הברית. שתי מדינות עם עולם ערכים מובהק, ששואב ממעיינות התנ״ך, את המחויבות לחיים, לכבוד האדם, לחירות, לתקווה ולשלום. שתי מדינות שמבינות היטב – את ההבדל בין אור לחושך, בין טוב לרע, בין ציוויליזציה, שכמהה לחיים ולעתיד של שותפות – לסוחרי איברים וגופות

מהזן השפל ביותר כפי שחמאס מוכיח שהוא – שוב ושוב – כשהוא חושף את פניו האמיתיים.

אני מתפלל ומקווה שהדרך אותה מתווה הנשיא טראמפ – תביא להשבת כל החטופים, למיגור הטרור, ולשינוי המציאות באיזור – תוך הרחבת מעגל השלום והנורמליזציה במזרח התיכון.

I would like to repeat this in English now, for the benefit of our guests from around the world: The determined international effort, spearheaded by President Donald Trump, to bring Staff Sergeant Itay Chen, and all other hostages, home, goes to the heart of the battle between us who seek peace and  stability and those who seek terror and radicalization. I repeat here again what I have said throughout: The entire family of nations must stand, here, with humanity and much more. Every last hostage comes home for dignified burial.

אחת החובות המרכזיות המוטלות על המדינה היא לדאוג לביטחונם של אזרחיה, ואם הם נתונים ביד אויב – להשיב אותם הביתה – חיילים ואזרחים כאחד. לקח לנו – כמדינה – יותר מדי זמן למלא את החובה הזאת, ולהשיב את איתי למנוחה נכונה; זו בקשת סליחה סליחה שבצידה חייבים לבוא מהלכים של תיקון וריפוי לאומי.

בראש ובראשונה אנחנו מוכרחים לברר: מה השתבש? כיצד התרחש מחדל כזה? איך קרה ליקוי מאורות כל כך גדול? לקורבנות טבח שבעה באוקטובר, החללים והפצועים, אזרחים מכל דת ואמונה, למשפחות ולקהילות, לכלל הישראלים, מגיע מקום להשמיע בו את קולם, ומגיעות להם תשובות.

רובי וחגית חזר באוזניי לא פעם על העמדה הצודקת והנחרצת להקמת ועדת חקירה ממלכתית, עמדה שהשמעתי שוב ושוב בשנתיים האחרונות, ואני שב ומשמיע אותה גם כאן – מפני שברור לכולנו שרק חקירה עצמאית, מקצועית ומקיפה – תוכל להניב תשובות לשאלות האלה, שמשפחת חן והמוני ישראלים שואלים את עצמם כל יום מאז שבעה באוקטובר.

בה בעת, אני מדגיש – התיקון והריפוי שלנו אחרי השבר הגדול חייבים להישען על אחדות ישראל ועל ה-יחד הישראלי.

כאן, לצד קברו הטרי של גיבור ישראל איתי חן – שיצא להגן עלינו, על כולנו, אני זועק: לא יתכן, פשוט לא יתכן, שאחרי שנתיים של מלחמה ויותר מאלפיים הרוגים ואחרי לוויה אחרי לוויה, אנחנו חוזרים לאותו סחי, לאותה מדמנה של שישה באוקטובר. לא יכול להיות ששוב הקיטוב והפלגנות – הופכים לחזות הכל, כאילו לא למדנו כלום.

רובי, חגית, משפחת חן האהובה; בשם העם כולו, כנשיא מדינת ישראל אני מרכין ראש בפניכם – ביראה בבקשת סליחה ובתודה – ומבטיח: נזכור את איתי לנצח, ננצור את גבורתו וגבורת חבריו את מסירות-נפשו, ונעשה הכל כדי להיות ראויים – לו, להם

ולכם. יהי זכרו של סמ״ר איתי חן – גיבור ישראל – ברוך ונצור בלב העם לדור דור ולנצח נצחים״.