המגמה בטווח הבינוני
ניתוח מדד המעו"ף חייב להיערך בשני ממדי זמן עוקבים. הראשון מייצג את טווח הזמן הבינוני שמטרתו לשפוך אור על המגמה הארוכה, לטובת אלו המעדיפים פעילות בטווחי זמן של שבועות מספר. טווח הזמן השני הוא הקצר המיוצג על ידי הגרף היומי. שם, מטבע הדברים התנודתיות רבה יותר ורעשי הרקע מקשים על תהליך קבלת ההחלטות. ניתוח זה מתאים יותר לסוג המשקיעים המעדיפים הזדמנויות לטווחים של ימים בודדים. נתחיל עם הטווח הבינוני:
•1. ברמת ההגדרה מגמת עלייה היא "סדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל. על כל נקודת שפל להיות גבוהה מקודמתה וכך גם לגבי כל נקודת שיא". כפי שאפשר לראות, בגרף השבועי המצורף, מסודרות נקודות השפל והשיא במבנה עולה כיאה למגמת עלייה.
•2. עוד אפשר לראות את רצועת הניוד בה משייט השוק, שני קווי המגמה המקבילים התוחמים את כיוונו משמשים כבסיס להבנת עוצמתו וכיוונו של השוק. קו המגמה התחתון הוא החשוב מבין השניים וכל עוד לא ישבר ברורות כלפי מטה, קשה יהיה לראות גל ירידות משמעותי. בינתיים, כפי שאפשר לראות, נבלמו כל התיקונים הטכניים בתוך רצועת הניוד.
3. נכון לשבוע המסחר הנוכחי מספק קו המגמה העולה תמיכה בין 1,150 – 1,160 הנקודות.
המגמה בטווח הקצר
•1. בטווח הזמן הקצר הפכה שבירתה של רמת 1,180 את המגמה הקצרה למגמת עלייה. עדיין לא ממש מבוססת ועוצמתית אם כי מבחינת מבנה המחירים, כפי שאפשר לראות, מדובר במגמת עלייה. יכולתו של מדד המעו"ף להחזיק מעמד מעל לרמת 1,140 הנקודות סיפקה את היכולת לדלג מעלה.
•2. כעת, המבחן קצר הטווח מצוי ברמת 1,180 הנקודות. אחד מהמבחנים המרכזיים של כל מגמת עלייה הוא ביכולתן של רמות ההתנגדות הנשברות מעלה להפוך תפקיד ולשמש כרמות תמיכה. חשובה בעיקר רמת ההתנגדות האחרונה. כלומר, פריצתה של רמת 1,180 הנקודות ששימשה כרמת התנגדות, אמורה להפוך אותה כעת לרמת תמיכה. כל עוד יחזיק מדד המעו"ף מעמד מעליה יוותרו סיכוייו לעלות גבוהים יחסית
•3. מאידך, שבירתה מטה תחייב בחינה חוזרת של המגמה הקצרה.
סיכום
לפחות לפי שעה שומר מדד המעו"ף על קו אחיד ועקבי ומתגבר בקלות על כל סימן חולשה או פרפור המופיעים מדי פעם במסגרת המגמה הקיימת. המבחן קצר הטווח מצוי ברמת 1,180 הנקודות כאשר מבחנים ארוכים יותר מצויים סביב 1,150 – 1,160 הנקודות.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.