יום אחד החליט להיות יום שני.
הוא יצא לדרכו וחיפש את כל הדברים שיהפכו אותו להיות יום שני מושלם.
אחד כזה, שיש לו הכל.
שמגיע אחרי ראשון,
ויודע להיות שני מבחינת הסדר הכללי.
אחד כזה שכולם יקבעו בו פגישות רק אחרי יום ראשון.
הגיע יום שני, למלך הימים- שבת
וביקש ממנו להיות יום שני.
יום השבת עבר על הבקשה והשבית כל מעשה אחר מלבד טיפה אחת.
"אתה שמת לב שכמעט כל הבקשה שלך עוסקת ביום ראשון?"
יום השבת השבית את יום ראשון.
"תפריד בין שמים למים" אמר לו,
"המים נבראו ביום שני".
"מתי אני נבראתי?"
שאל יום ראשון.
"עכשיו" ענה לו המשבית הסדרתי.
ביום בו הבנת שכולם נבראו.
