אני לא נמצאת
הנמצאות היא אני
אני לא קיימת
הקיום הוא אני
אני אוהבת
האהבה היא אני
אני כן חושבת
שהמחשבה היא אני.
אני חושבת שאני
ולא זוכרת שאני לא אני.
ושעליי מוטלת החובה
לשאול את עצמי:
איך זה, האחר שעומד לפני, הוא אני?
הכאב העמוק ביותר שלי.
הוא שאני רואה כלפי חוץ,
אך עיני לא פונות כלפי פנים.
חיפוש החיבור בכל הכיוונים
נגמר עוד בטרם התחיל.
אני מציאות שמעולם לא תמצא
ימצא בה.
