נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל אירחו מפגש מרגש לציון יום האלף לטבח השבעה באוקטובר, בבית הנשיא.
במפגש שיתפו חברי קיבוץ כרם שלום ואימו של סמ״ר ירון אורי (נוני) שי ז״ל, שנהרג בהגנה על הקיבוץ, את סיפורם האישי, על האתגרים במהלך המלחמה ובתקופה הממושכת בה פונו מבתיהם – לצד החוסן והבחירה האמיצה לשקם את הקיבוץ ולשוב הביתה. בנות המשפחות השכולות שיתפו בהתמודדות היומיומית עם האובדן והכאב, בגעגוע העמוק ליקיריהם שנפלו על הגנת המולדת, ועל ההנצחה בקיבוץ שנותנת להן את הכח לבחור כל יום מחדש בחיים ובתקווה.
מהשבעה באוקטובר מקיימים נשיא המדינה ורעייתו קשר הדוק עם חברי קהילת כרם שלום, ומלווים אותם מימי הפינוי לאילת, העברתם למגורים זמניים ביישוב אשלים, שיקום הקיבוץ והחזרה הביתה.
נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס לציון יום האלף ומשמעותו עבור החברה הישראלית ואמר: ”יום האלף אינו רק נקודת ציון בזמן, זו נקודת ציון שמזכירה לנו את היכולת הישראלית לצמוח מתוך המשבר והכאב הנורא, לזכור ולא לשכוח לעולם. לקום עם רצון עצום לבנות, לחיות, לעשות ולא לוותר. זה הסיפור על החוסן הישראלי. האויב לא עשה שום אבחנה בינינו, לא בין דעה לדעה ולא בין מי שחובש כיפה ולמי שלא. הוא בא לחסל את כולנו. והתשובה שלנו והניצחון האמיתי הוא בעשייה, בשיקום ובחזרה לקיבוצים. התשובה שלנו היא ברינת הילדים בגני הילדים, שישובו להיות מלאים בעוטף ובצפון. נמשיך לנטוע, לבנות, להצמיח חיים ולבחור בתקווה. ולכן התשובה שלנו היא אחת – להמשיך לנטוע, לבנות, להצמיח חיים ולהמשיך לבחור בתקווה”.
רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג התייחסה לדברי המשתתפים ואמרה: ”אתם משקפים את כל הסיפור הישראלי. את הכאב הגדול ביותר שאפשר להעלות על הדעת, אבל גם את תעצומות הנפש, את האהבה לקהילה, את היכולת להמשיך להצמיח חיים ואת הבחירה לקום, לבנות ולהאמין מחדש. אנחנו מלווים אתכם עוד מהימים הראשונים אחרי האסון, בהם פוניתם לאילת, ואח"כ לאשלים, היינו שם כשנטענו את העץ שוב בחזרה לכרם, וזו הרוח שמובילה אתכם. בכל פעם שאנחנו פוגשים אתכם אנחנו יוצאים מחוזקים. אתם מעניקים לכולנו תקווה״.
הילה שי, אמו של סמ"ר ירון אורי (נוני) שי ז"ל, לוחם סיירת נח"ל שנפל בקרב על הגנת הקיבוץ: ”הכדור שפגע בירון ובעמיחי ויצן ז"ל לא שאל אותם איפה הם היו בשבת האחרונה. הוא לא שאל מאיזה שבט הם באו. אם יש משהו שאני רוצה שיום האלף למלחמה יסמן, זו תחילת התיקון שלנו כחברה"
טליה ויצן, אלמנתו של רס"ר (במיל') עמיחי ויצן ז"ל, חבר כיתת הכוננות שנפל בקרב הגבורה על הצלת הקיבוץ, שיתפה במסר האחרון שהקליט לה בעלה במהלך הלחימה: ”תוך כדי שעמיחי שלי נלחם, הוא שלח לי הקלטות. באחת מהן הוא אמר: 'תעשי לילדים הרגשה טובה. זאת המשימה שלך עכשיו'. הוא תמיד דיבר על המשימה של כל אחד. והוא אהב את המדינה ועמד במשימה שלו להגן עליה"
יעקב לילינטל, מנהל כרם הענבים בקיבוץ, ניצל מהטבח לאחר ששהה בממ"ד בבוקר השבעה באוקטובר עם בני משפחתו, ביניהם בנו שהיה אז בן עשרה ימים בלבד, שיתף ואמר: ”כשמדברים על אלף ימי המלחמה, חשוב לי לומר שכבר מהימים הראשונים שאחרי היינו עסוקים בשאלה איך אנחנו חוזרים הביתה, איך אנחנו נוטעים מחדש שורשים ואיך אנחנו בונים מחדש. מכוח הזיכרון של החברים שנפלו, לאורם ולזכרם, אנחנו ממשיכים קדימה”.
נשיא המדינה שאל את דוד חבאז, מניצולי הטבח והחקלאי הוותיק ביותר בקיבוץ, מה זה מסמל עבורו לחזור לאדמתו בקיבוץ, ועל התמודדותו האישית.
דוד השיב ואמר: ”החזרה לקיבוץ זה הדבר הכי חשוב שעשינו, אבל נפשית, גם אחרי אלף ימים, אני עדיין לא באמת חזרתי. הפחדים עדיין קיימים ויש את הפחד ממה שעוד קורה מעבר לגדר”.
עמית ושרון כספי, חזרו יחד עם ילדיהם לקיבוץ. עמית שירת במילואים בכיתת הכוננות והגן על הקיבוץ במהלך המלחמה, בזמן שהיה מפונה מתושביו. עמית ושרון שיתפו על הבחירה לחזור לקיבוץ: ”אנחנו כל כך גאים באנשים שחזרו, שנאחזים בקרקע שוב. אנחנו נמשיך לבנות על אף הכאב העצום. יום האלף זו רק נקודה בזמן, הניצחון שלנו זה שנמשיך לצמוח ולהיאחז בתקווה״.
יגאל מוסקוביץ, יו״ר וועד קיבוץ כרם שלום: ”הקיבוץ מונה היום את אותו מספר חברים שהיינו בשבעה באוקטובר, ויש עוד משפחות שצפויות להצטרף – זה הניצחון הישראלי״.
