ויקטור רבינוביץ' (נ. 1945, סיביר) עלה ארצה בשנת 1978.
לימודיו בתחום האומנות במכללה שבאודסה סללו את הדרך למשיכות מכחול אקספרסיביות באקריליק ובצבעי מים המאפיינות את יצירותיו בכללותן: סצנות נוף ותפנימים מושפעים מהאומנות
הקלאסית והמודרנית, מהטבע ומהחיים עצמם. כאדריכל פעיל, שואב רבינוביץ' השראה גם מיצירות המופת של אדריכלי העולם דוגמת זהא חדיד, פרנק גרי ומשה ספדיה.
גלריית התיאטרון
תיאטרון ירושלים, רח' מרכוס 20
1.8.24-31.8.24
אוצרת : ד"ר בת שבע אידה
האמן ויקטור רבינוביץ :
"עליתי מבריה"מ לישראל בשנת 1978. זיכרונותיי הראשונים בתחום היצירה הם מגיל 4, כשאני ואחי יושבים שעות בחצר הבית ולומדים לצייר עצמאית בעיפרון. הנטיות האומנותיות שהפגנו הביאו את ההורים לשלוח אותנו מגילאי בית הספר המוקדמים, לחוגי אומנות רבים: ציור ואומנות כללית, בניית מודלים וצילום. בגיל 15 נכנסתי ללימודי אמנות ועיצוב תפאורות לתיאטרון במכללה באודסה. לאחר מספר שנים של למידה ועבודה בתיאטרון, סיימתי את לימודי התואר השני באדריכלות.
"מקורות ההשראה שלי נמצאים בכל מקום: אומנות קלאסית, מודרנית, יצירות אדריכלות, טבע, והחיים עצמם. יצירותיהם האדריכליות של האדריכלים: זאהה חדיד, פרנק גרי ומשה ספדייה, קרובות מאוד לליבי. השפעה נוספת רבה ועיקרית על ציוריי, באה מיצירותיהם האימפרסיוניסטיות של: קנדינסקי, ואן גוך, גוגן, סזאן ואחרים. יצירותיהם מעבירות רגש ונשמה אנושית.
"יצירותיי מספרות סיפורים והתרחשויות בחיי. בכל יצירה אני מציב לעצמי מטרה ויזואלית, שאותה אני רוצה להעביר. אני מצייר בגוונים ובטכניקות המשתנים בהתאם למטרה זו, לתקופות חיי, למרחב, לעונה, למצב הסביבתי, ולנושא. יצירותיי משקפות את ההתרגשויות שלי, אהבת היצירה, וחוויותיי הרגשיות. בתערוכה זו אני פורש בפניכם את נוף חיי."
שעות ביקור בתערוכה: א'-ה' 16:00-21:00
שישי: 10:00-14:00
מוצ"ש עד 21:30
