ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, התכנסה הבוקר לישיבה בה קיבלה את סקירתה של שרת האנרגיה, קארין אלהרר, על פעילות משרדה. היו"ר ביטון ביקש מהשרה התייחסות לכך שהגז הטבעי צריך להגיע לכל המפעלים, והזכיר כי בפני הוועדה הופיעו מנהלי מפעלים מהצפון והמרכז שדיווחו כי עדיין לא חוברו לגז הטבעי, ואמר כי אין לזה סיבה. עוד ביקש היו"ר ביטון התייחסות להסרת חסמים לשימוש בפאנלים סולאריים ובטכנולוגיות נוספות של אנרגיה מתחדשת.
שרת האנרגיה התייחסה בדיון לנושא הגז הטבעי ואמרה: "לעולם לא אמרתי שאני עוצרת את כל חיפושי הגז, אלא שלא אתן רישיונות חדשים עד שלא נבין את מצב משק הגז, כשהשנה יהיו 3 קידוחים משמעותיים". השרה התייחסה לביקורת על הסכם הגז החדש ומחיריו הגבוהים ואמרה "הייתי נזהרת מלבקר את ההסכם. צריך לראות את כל התנאים וההסכמות שהושגו ולהבין עד כמה יהיה צורך בשימוש בכמויות הגז שנרכשות".
בפתח הדין התייחסה השרה לתפקיד העיקרי של משרדה ואמרה שלעולם לא תתפשר על השמירה על משק אמין, נקי ובר השגה גם בשגרה ובחירום, אך ציינה שבסוף " אנחנו רוצים שכשלוחצים על המתג יהיה חשמל, וזה הבסיס". השרה הוסיפה שתחנות הכוח יישארו קריטיות גם בעשורים הקרובים אבל גם האזרחים יוכלו לתרום את חלקם לביטחון האנרגטי בו כל פאנל סולארי יכול לייצר חשמל. השרה התייחסה גם למשבר האקלים ואמרה "זה לא מעבר להרי החושך. אנחנו במגמת שינוי וקידום פתרונות ירוקים בחשמל והאנרגיה עם יעד לאיפוס פליטות עד 2050".
השרה התייחסה למאגרי הגז ואמרה שישראל הפכה לשחקנית משמעותית בעולם האנרגיה במזרח התיכון בזכות הגז הטבעי, אבל שיש לפעול לגיוון תמהיל מקורות האנרגיה של ישראל תוך שמירה על ביטחון אנרגטי. "זה יביא ביטחון כי לא נהיה תלויים בסוג אחד של אנרגיה, יצמצם את ההישענות שלנו על הגז הטבעי וחזק את מעמדנו באזור" אמרה השרה, והוסיפה שלא נוכל להפחית פלטות אם לא נקדם את אנרגיות מתחדשות.
מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, אמר בדיון שאפשר לראות גידול משמעותי במספר המתקנים של אנרגיה סולארית בישראל, כשב-2022 יש 12,000 מתקנים מאושרים, והוסיף ש"ככל שזה גדל כך אנחנו מייצרים יותר אנרגיה מתחדשת". שילת התייחס למכשולים בדרך לייצור אנרגיה מתחדשת ואמר שבשנים הקרובות נצטרך להכפיל את כל מערכת החשמל של מדינת ישראל כדי לייצר את ההספק הסולארי שאנחנו נדרשים לו למעבר ל-30% אנרגיות מתחדשות. עוד הוסיף שילת ש-70% ממשק האנרגיה יסתמך על גז טבעי, והוא הסיבה שנוכל להפסיק לחלוטין את השימוש בפחם במדינה, והגדיר זאת כ"הישג דרמטי יחד עם החיבור של מאגר כריש תנין בו חלק מהגז יופנה למשק הישראלי וייתן דחיפה לתחרות במשק הגז". שילת התייחס ליעדי המשרד לשנת 2022, כשביניהם תפיסה והטמנה של פחמן דו חמצני, בחינת אנרגיה גיאותרמית וגיבוש אסטרטגיית מימן.
יו"ר הועדה ביטון התייחס למסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיו המדינה רצתה לעמוד ביעד ה-10% בתחום האנרגיה המתחדשת והגיעה רק ל-6%, ושאל כיצד המשרד ינצח זאת לצד ירידה תקציבית בהרבה ממרכיבי ההשקעה במשרד. ח"כ אלון טל שאל לגבי האתגרים הסביבתיים בהם הפגיעה הסיבתית בסלילית קווי מתח והזיכיון לחיפושי נפט. ח"כ נירה שפק ביקשה לדעת כיצד הכנסת תוכל לפעול כרגולטור שמפקח על המחירים שקובעות רשויות המים והחשמל.
ח"כ אוסמה סעדי אמר שיותר ממאה אלף בתי אב לא מחוברים לחשמל באופן מוסדר, וביקש מהשרה לקיים דיון בנושא. ח"כ סעדי התייחס גם להפסקות החשמל והניתוקים בתקופת החורף, וביקש נתונים על תדירות הפסקות החשמל לעומת אותה התקופה בשנה שעברה. עוד התייחס למחירי המים שהדבר הפך לנטל רציני על המשפחות וביקש להוריד את התעריף.
ח"כ אורי מקלב התייחס למס הגבוה על הדלק ועל מחירי המים והחשמל שהם מוצרי סוד, וביקש שההכנסות הגבוהות ממשאבי הגז יתבטאו גם במחירים אלו. עוד התייחס ח"כ מקלב לנושא הרכב החשמלי ולחשש לפיו המס שרוצים לגבות על כל קילומטר יוריד את השימוש באותם רכבים, לחיבור הגז למפעלים הנמצאים ביהודה ושומרון ולעיכוב של חברת החשמל בחיבורי חשמל לפרויקטים בתחום הבנייה שמתעכבים חודשים רבים.
ח"כ יעקב מרגי הציע למנת פרויקטור ייעודי לתחום הגז שיעסוק רק בסוגיות החיבור למשאב החשוב, והציע את תמיכתו בתיקוני חקיקה שיאפשר חיבור מהיר של מפעלי תעשייה לגז טבעי.
נציג מחאת הנוער למען האקלים, לירם שמואל, אמר בדיון: "כנציג הדור הבא מאוכזב כרגע מחוסר המעש של המשרד בנגוע לאקלים, כשהמשרד מתנגד להעברת חוק אקלים בכנסת תוך חידוש רישיונות לחיפושי נפט ועוד מעשים בניגוד לאזהרות". נציג ארגון מגמה ירוקה, ניב מאריסון, אמר בהמשך לכך: "נאמר שעוצרים חיפושי גז כי זה קריטי למען המאבק במשבר האקלים, אבל מצעד שני נאמר שכן מתקיימים קידוחי גז. בנוסף נאמר שלא יוארכו רישיונות לחיפושי נפט ואמר נאמר שכן יוארכו". מאריסון ביקש לדעת גם מדוע מתנגדים לקביעת תאריך ויעד לסגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ולסגירת חברת בזן.
סמנכ"לית לובי 99, מרב דוד, התייחסה ליוקר המחייה ואמרה שהפתרון של הממשלה לעליית מחירי החשמל הוא העברה של כסף מכיס לכיס. לדבריה, "אם הציבור לא ישלם עכשיו הוא ישלם אחר כך, בזמן שחברת חשמל חותמת על הסכם גז שהוא לא פחות משערורייה". בהתייחס להסכם הגז אמרה דוד שהמחיר של הכמות העיקרית הוא מחיר גבוה ביחס לעלות וגם ביחס למדינות אחרות בעלות גז, כשמדובר על עסקת גז שבוצעה ללא מכרז. עוד הוסיפה דוד ש"אנחנו לא רואים פעולה ממשלתית שמטפלת בתחרות במשק הגז, כשהמשמעות לכך היא שייחתם שוב הסכם גז גרוע במשמרת הממשלה".
שרת האנרגיה התייחסה להסכם הגז ואמרה: "הייתי נזהרת מלבקר את ההסכם. צריך לראות את כל התנאים וההסכמות שהושגו ולהבין עד כמה יהיה צורך בשימוש בכמויות הגז שנרכשות".
מנכ"ל פורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי, נתי בירנבוים, התייחס לכך ש-70% מהחשמל אמור להגיע עדיין מתחנות חשמל המבוססות על גז טבעי או פחם והלין על כך שהשרה לא התייחסה לצורך בהקמת תחנות כוח וגז טבעי בעשור הקרוב ושבאחריות המשרד לקדם תחנות כוח מגז טבעי כאחד מהשגת יעדי המשרד לאמינות ורציפות אספקת האנרגיה.
שרת האנרגיה אלהרר השיבה לשאלות שעלו בדיון ואמרה: "אני עומדת מאחורי המשימה של אנרגיות מתחדשות. הגעתי למשרד ולא הסתפקתי בכותרות אלא בעשייה. יש הרבה גופים מעכבים כל יום, אבל זה לא מרפה את ידנו לעמוד ביעד השאפתני". בנושא מחירי החשמל והמים אמרה השרה, כי רשויות החשמל והמים אחראיות על נוסחת המחירים, וכשישראל מצמצמת את השימוש בפחם ותפסיק אותו עד 2026 – מדובר באתגר לא פשוט שכן יש להסב תחנות כוח לכך. לדבריה, כל עוד מאגר הגז גריש תנין לא מחובר לא היה אפשר להסב את התחנות. עוד התייחסה השרה לעלייה במחיר החשמל, ואמרה שמדובר בפתרון לא מדהים אבל הוא כן יאפשר לצמצמם את העלייה מ-6% ל-3%, ומשרדה פועל עם רשות החשמל כדי לתקן את עניין ניתוקי החשמל ולהפסיק את הפגיעה באזרחים.
השרה התייחסה לנושא חיפושי הגז ואמרה: "לעולם לא אמרתי שאני עוצרת את כל חיפושי הגז אלא שלא אתן רישיונות חדשים עד שלא נבין מה מצב משק הגז בישראל. השנה יהיו 3 קידוחים משמעותיים". השרה התייחסה גם לרישיונות חיפוש הנפט ואמרה שהצהירה שלא תיתן רישיונות לחיפושי נפט חדשים והרישיון שהוארך עכשיו הוא רישיון קיים שהוארך בגלל הקורונה.
באשר לחוק האקלים ציינה השרה כי היא בעד, אך זה נושא שיש לו השלכה רחבה גם על תחומים ומשרדי ממשלה אחרים ולכן זה צריך להיות באחריות משרד ראש הממשלה, כדי שתהייה ראייה מרחבית טובה יותר. "בניגוד לדיווחים, אנחנו לא מסכלים את זה", אמרה.
בסוגיית התעשייה הפטרוכימית אמרה השרה שמתגבשת תכנית סדורה לפינוי התעשייה, אבל שעל המשרד להתנהל באחריות ולשמור על רציפות תפקודית. השרה התייחסה גם לנושא מחירי המים לחקלאים ואמרה שהוקם צוות ייעודי לבחינת הנושא אך הדגישה ש"חקלאות היא ערך אבל לא על חשבון משקי בית פרטיים".
בנושא ניתוקי החשמל אמרה השרה שמזג האוויר הקיצוני בחורף זה הוביל לשבירה בשיאי הביקוש ולכך שחברת החשמל טיפלה באותם ניתוקים תוך כדי הסערה, אבל שיש לטפל ברשת החשמל והיא עוסקת בנושא.
יו"ר הועדה ביטון סיכם את הדיון ואמר: "העבודה השוטפת של המשרד מול הוועדה היא טובה, במהלכה חוקקנו ונחוקק ונעשה מה שצריך כדי לתת לשרה להוביל את משק האנרגיה ולהוזיל את יוקר המחייה לשירות הציבור. הוצבו פה אתגרים, אבל ממשלה לא נבחנת בחודשים הראשונים לקיומה ודיון כזה יהיה גם במושב הבא, ושם צריכים ניצנים של הצלחות, עוגנים של אנרגיה מתחדשת וגז למפעלים. עכשיו זה זריעת זרעים ובמושב הבא נרצה תוצאות ופתרון לבעיות".
