נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, אירחו היום, יום רביעי, י״א באלול, 7 בספטמבר, את טקס הענקת פרס לשירה עברית על שם גרדנר סימון, לזכרה של נחמה ריבלין ז״ל.
השנה, הוענק הפרס בבית הנשיא בפעם הרביעית בשיתוף האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה עו״ד בן ציון פיגלסון, במטרה לעודד משוררות ומשוררים להעשיר את עולם השירה הישראלי, לטפח שירה עברית איכותית ולתרום לקידום התרבות בישראל.
במהלך האירוע, הוקראו קטעי שירה מיצירותיהם של הזוכים, והזמר אלון עדר ביצע את השירים ו'יש ציפור בשמיים' ואת השיר 'שיר לאמא'. הפרס הראשי שעומד על 50 אלף שקלים, הוענק לחוה פנחס כהן על ידי רעיית הנשיא על ספרה "גשם בשפה זרה".
בנוסף, הוענקו שני ציונים לשבח על סך עשרת אלפים שקלים למשורר יצחק כהן על ספרו "כמעט טוב מאוד" ועשרת אלפים שקלים למשורר רפי וייכרט על ספרו "זיכרונות מחנות תקליטים. הפרס גובש כיוזמה משותפת של רעיית נשיא המדינה לשעבר נחמה ריבלין ז״ל, והאפוטרופוסה הכללית לשעבר והשופטת דהיום סיגל יעקובי, במטרה לממש את עיזבונו של ד"ר גרדנר סימון למען קידום השפה העברית.
בראש הועדה עמד פרופ׳ מירון איזקסון. יחד עימו התכנס חבר השופטים שכלל את פרופ׳ חמוטל בר יוסף, עמיחי חסון, עו״ד דינה זילבר וענת ריבלין. חברי הועדה נבחרו על ידי בית הנשיא והאפוטרופסות הכללית וביצעו את עבודתם בהתנדבות ובאופן עצמאי.
רעיית נשיא המדינה פתחה את דבריה ואמרה: "בארץ הלוהטת הזאת מלים צריכות להיות צל" כך כתב, בחכמתו, המשורר יהודה עמיחי. וכאוהבת שירה שחשה לא אחת רגשות תודה עמוקים למילותיה, אין לי אלא להסכים ולהיקסם מהתמונה הנפלאה שעולה מתוך דבריו: תמונת-צללים של אותיות-שיר, על רקע הלובן הבוהק של הארץ מוצפת האור, הלומת השמש הזאת. צללי אותיות שירה הבוראים עבור הקוראים והקוראות בהם מקום מקלט, או נווה מדבר, או אפילו סככה, שם הנפש יכולה להסתופף מפני כל מה שחם מדי וחשוף ושורף מדי בארץ האהובה שלנו. ולכן – כמו הצל, גם השירה איננה מותרות. היא צורך חיוני, קיומי והכרחי. יש בה כח להציל נפשות.״
רעיית הנשיא התייחסה לזוכים בפרס: ״נפלה בחלקנו הערב זכות להעניק למשוררת אחת ולשני משוררים את פרס רעיית הנשיא ע"ש גרדנר סימון לשירה עברית. פרס שנוסד על ידי רעיית הנשיא העשירי – חברנו ראובן רובי ריבלין – הגב' נחמה ריבלין, עליה השלום, ומוענק היום לזכרה. כלת וחתני הפרס לשנת תשפ"ב הם תמצית מרתקת של המגוון האנושי והאוצר הרוחני העברי שלנו. חוה פנחס כהן – כלת הפרס, והמצוינים לשבח – יצחק כהן, ורפי וייכרט, כל אחת ואחד מהם בפני עצמו הוא תמהיל מרגש מאד של ישן וחדש של מסורת ופריצת דרך. כל אחת ואחד מהם מהווה חוליה להמשכיות שושלת המשוררות והמשוררים הנפלאה והמכובדת של העם הזה.״
״ברכות מעומק לב לך ולכם, כלת וחתני הפרס – על ש"הבנתם", אם להשתמש במילותיך – יצחק כהן – "איך להוציא מילים מהלב, ולהכניס אותן ללב של מישהו אחר". תודה לכולכם, ומזל טוב!"
הנשיא העשירי של מדינת ישראל, ראובן (רובי) ריבלין: ״נחמה עסקה כל חייה בדברים שהיו קרובים ללבה. מניסיונה, היא ידעה שיש דברים שמתפנים אליהם בגיל מסויים או במצב מסויים. מבחינתה, הפרס הזה נוסד על מנת לקדם שירה עברית במרחב היצירה העברית כולה, אבל היא ביקשה לשים דגש על אלו שהשירה היתה דרכם אבל לא היתה להם היכולת לעסוק בה באופן שיאפשר לה לבוא לידי ביטוי. בנוסף היא הכירה בצורך של אומנים ואומניות לקבל הכרה ולפיכך שמחה מאוד על המעמד שאיפשר לה לחשוף נושאים ואנשים שעסקו בתרבות ואומנות. אנחנו משפחתה שמחים שהפרס הזה ממשיך להתקיים, במרחב העשייה של הגברת הראשונה מיכל הרצוג ובן זוגה הנשיא הרצוג.״
