בימים אלה עסוק שוק הפנסיה בהמלצות ועדת חודק, שהמליצה להדק את הרגולציה על השקעות כספי הפנסיה בשוק ההון. הדיון מתעלם מן העובדה שההפסד הגדול ביותר נגרם לעמיתי הקרנות החדשות עוד לפני ששקל אחד מכספם מגיע לשוק ההון – בגלל האישור שנותנת הממשלה לחברות הביטוח המנהלות את הקרנות לגבות דמי ניהול גבוהים.
מסמך שמפרסם היום מרכז אדוה מעלה כי ב-2008 עמדו ההכנסות מדמי ניהול של קרנות הפנסיה החדשות והכלליות על 604 מיליון ש"ח – כמעט פי שניים מאשר ב-2005. מתוך הכנסות אלה, 150 מיליון ש"ח נותרו כרווח בידי חברות הביטוח. במלים אחרות, 25 אגורות, בממוצע, מכל שקל של דמי ניהול שחברות הביטוח קיבלו בשנת 2008 נותרו בידיהן כרווח.
דמי ניהול מבטיחים לחברות הביטוח הכנסה נאה גם בתקופת משבר, בהיותם מבוססים על שיעור קבוע מתוך ההפרשה החודשית של העמיתים (עד 6%) ועל שיעור של עד 0.5% מסך הצבירה.
מי שאינו מצוי בחישובים פנסיוניים עלול לטעות ולחשוב ששיעור של 0.5% מן הצבירה הוא סכום פעוט. אבל חישובים שנעשו מראים כי מדובר בשווה-ערך של 11.6% עד 12.7%, בממוצע, מן ההפרשה החודשית. אם נוסיף לכך את ההפרשה החודשית – עד 6% – נמצא כי דמי הניהול מסתכמים בקרוב ל-20% מסך ההפרשות של העמיתים.
על שני אלה יש להוסיף את עמלת הניהול החיצוני, שחברות הביטוח משלמות ליועצים עבור השקעות בחו"ל. בעבר נכללה עמלה זאת בדמי הניהול, אולם מאז 2005 היא מוטלת על העמיתים. אלה, מצדם, כלל אינם מודעים לעובדה, שכן עמלת ניהול חיצוני אינה מופיעה בדו"חות התקופתיים שהם מקבלים. ב-2005 גבו שתי הקרנות הגדולות, מבטחים החדשה ומקפת אישית, סך של 11.2 מיליון ש"ח כעמלת ניהול חיצוני; שנתיים מאוחר יותר, ב-2008, היה הסכום גדול פי 4 – 41.5 מיליון ₪.
הרגולציה על השקעות כספי הפנסיה חשובה, אך חשוב לא פחות להקטין את דמי הניהול, הנוטלים קרוב ל-20 אגורות מכל שקל שהעמיתים ומעסיקיהם מפרישים לקרנות הפנסיה.
