"יהרג ובל יעבור!"
הגיעה הכותרת המפורסמת בעולם לקדמת השמיים.
המלאכים התבוננו בארץ: לאן שהם לא מסתכלים היא מופיעה, זוהרת וחגיגית.
מספקת מקור גאווה, ערך עצמי ואמונה.
התועלות הללו מסודרות בסדר עולה: מהפיתוח המרוכז ועד לרחב ביותר.
"אתה לא תצליח למחוק אותה" אמר מלאך אחד למשנהו. הם בחרו לא לכבול עצמם לדמויות כדי לא לעורר אסוציאציה מיותרת. "האנשים הנאורים ביותר מבססים עליה את האמיתות שלהם".
דמות קטנה הופיעה בין שמיים לארץ. איש לא יכל להוריד ממנה את המבט, העולם עצר מלכת: הסכמי שלום הופסקו, מלחמות יצרו שביתות נשק, ממשלות הקפיאו הליכי שלטון, הכל עבר לדום.
"אתה רואה שאני יכול לעצור הכל? שום הצהרה לא עומדת בפני מקרה בלתי נתפש." הצהיר המלאך בחגיגיות.
"ומה אתה מציע להם לעשות אחרת? הרי המטרה היא לא לעבור על דברים מרצון, ולא ממקום של סכנה והרג".
"אני מציע לך", פצח המלאך בשיח. "ולכל נוטעי הנטעים הזרים כמו זה שנטעתי עכשיו, שהיה בסך הכל חיוך מלאכי, לתקף את עצם החוק לפני שאתה מעוניין לתקף חוק."
"עת להתחייב ועת לחייב.
עת לחוקק את עוצמת החוק מחדש.
איש לא הכניס את החוק לתוקף.
לולא החוק רבבות אנשים אינם ברי תוקף".
