את הישיבה פתח יו"ר הועדה ח"כ מאיר שטרית ואמר:"הדיון היום נועד לעלות לסדר היום הלאומי את המשבר בחינוך למדעים וטכנולוגיה, יש היום משבר גדול מאד בתחום. ברצוני לבדוק את הנושא ולחפש דרכי פתרון אפשריים למצב הקיים." ניתן לסמן שתי מטרות מרכזיות ללימודי מדעים בבתי הספר. הראשונה, הבסיסית והכללית ביותר, רואה בחינוך מדעי אמצעי לאספקת ידע וכלים הכרחיים לאזרח במאה ה-21. לימודי המדע בבתי הספר על פי גישה זו הינם צורך בסיסי, ללא קשר הכרחי לעיסוק האקדמי או המקצועי העתידי של התלמיד. השנייה רואה בחינוך מדעי בבתי הספר הכנה לעתיד בצבא, באוניברסיטה ובתעשייה.
פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן לשעבר הציג בפני הועדה את המצב כיום בעקבות דו"ח הררי אשר הוגש לפני שנים רבות. לדבריו:"אנחנו חיים היום בעידן של ידע טכנולוגי. הדמוקרטיה תלויה בחינוך המדעי." הררי הציג 3 נושאים מרכזיים: חינוך מדעי לצמרת-תלמידי 5 יח' במקצועות טכנולוגיים, חינוך מדעי לכלל האוכלוסייה ושימוש טכנולוגי בכלל המקצועות. עוד הוסיף:"אין שום היגיון ללמד את מה שעובד היום, צריכים ללמד את מה שיפעל בעוד עשור. העתיד הכלכלי שלנו תלוי בחינוך – אין תקומה כלכלית בלי ידע מדעי". על פי נתונים שהציג פרופ' הררי כיום במערכת החינוך מלמדים כ-3-4 שעות שבועיות בנושא המדעים לעומת כ-6 שעות לפני כמה שנים. פרופ' הררי הוסיף ואמר:"מורי המדעים נשלחים למלחמה ללא כלי נשק, הם צריכים לדעת ביולוגיה, כימיה ופיסיקה. המורה צריך להיות מומחה בכל התחומים דבר אשר מוריד מערך הלימוד. לצערי הדברים השתנו אבל המערכת לא מבינה את זה". פרופ' הררי עומד היום בראש מכון דיווידסון לחינוך מדעי, לדבריו מכלל הפרויקטים שהמכון מקיים משרד החינוך מתקצב רק כ-4%, שאר הכסף מגיע מתרומות.
יו"ר הועדה שטרית שיתף את הנוכחים בעברו ואמר:"אני הגעתי לפוליטיקה ממערכת החינוך, בעברי הייתי מורה למדעים במשך שנה ביבנה, לצערי ראיתי מערכת מפוררת ולאחר כמה פעולות ושביתות הבנתי שהדרך היחידה לשנות את המצב היא להיות בשלטון ועל כן לאחר השירות הצבאי נבחרתי לראש המועצה. שנה לאחר שהתמניתי לתפקיד בכל בתי הספר ביבנה היו מחשבים." עוד הוסיף:"החינוך הוא המנוף לפיתוח. לצערי ברוב בתי הספר הפסיקו ללמוד מדעים, צריכים להבין שמערכת החינוך היא הכלי החשוב ביותר לשנות את מצב המדינה ולמנוע את המצוקה. אני יכול לומר לכם כאחד שהיה במשרד החינוך אומנם לזמן קצר, שכסף הוא לא הבעיה, הבעיה היא הניהול, צריכים לדעת איך לנהל את התקציב."
ד"ר עופר רימון, נציג משרד החינוך הציג בפני הועדה מצגת ובה הראה נתונים אודות מערכת החינוך ומספר התלמידים בתחום המדעים. מהנתונים שהציג עולה כי התוכנית כיום היא על פי תוכנית משנת 1996, רק כ-5% מהתלמידים נחשבים למצטיינים, ולמעלה מ-25% מכלל הניגשים למבחנים בינ"ל אינם עוברים אפילו את הסף הנמוך. את דבריו של ד"ר רימון המשיך פרופ' אהוד קינן מהטכניון, ואמר:"הסטודנטים מגיעים בחוסר ידע ויכולת. הם מגיעים לאחר הזנחה נוראית של מערכת החינוך לאורך שנים. ישראל נמצאת במסלול התאבדות."
ד"ר רונית אשכנזי סמנ"כלית ברשת עמל התריעה בפני הועדה שהבעיה העיקרית היא מספר המורים. מורים רבים מתחום המדעים פשוט עוברים לעבוד בתעשייה כי שם מציעים להם משכורות גבוהות יותר.
פרופ' חיים הררי חיזק את הדוברים ואמר:"ישראל אומנם מובילה בתחום ההיי-טק, ואנחנו במקום מכובד בעולם ביחס לגודלנו, הבעיה היא שהכול מתייחס לשכבה דקה מאד של אנשים. האיום על מערכת החינוך מסוכן יותר לישראל מאשר האיום האיראני והבטחוני. אני מחכה ליום שבו שר החינוך יגיד בצורה פומבית שהחינוך למדע וטכנולוגיה נמצא בסדר עדיפויות עליון של משרד החינוך.
את הישיבה סיכם יו"ר הועדה ואמר:"מה שמחזיק את קיומנו זה החינוך. קל יותר למכור בטחון מאשר חינוך. לצערי כפי שאמרתי לא חסר כסף למערכת אלא חסרה יכולת ניהול תקציב נכונה. יש היום כ-730 אלף שעות ניהול, זהו כסף מבוזבז." לקראת סיום דבריו אמר ח"כ שטרית:"לדעתי צריכים להוציא את מערכת החינוך מהממשלה, אנו צריכים למנות אדם שזהו כל תפקידו, מישהו מקצועי."
ח"כ שטרית קרא לכל היושבים לבדוק מה אפשר לעשות לשפר את המצב הקיים וציין שיזמן ישיבות ועדה נוספות בנושא על מנת לקדם את נושא חינוך המדעים.
