מהנתונים עולה כי בחמש השנים האחרונות עברה העירייה מגירעון שנתי של 112 מליון ₪ בשנת 2003, לעודף תקציבי בשנת 2007. בנוסף צומצם הגירעון המצטבר של העירייה בחמש השנים האחרונות בכ-40% מ-534 מליון ₪ בשנת 2003 ל-330 מליון ₪ בשנת 2007.
המהפך הכלכלי בירושלים התאפשר הודות לתוכנית אסטרטגית רב-שנתית לירושלים שיזם ראש העיר אורי לופוליאסקי, במטרה לחזק את מעמדה הכלכלי והאזרחי של העיר. התוכנית כללה קיצוץ דרסטי בכוח-אדם ובמנגנון העירייה בו פרשו כ-1,000 עובדים ממצבת עובדי העירייה. תהליך זה הביא לקיצוץ ההוצאות העירוניות על שכר ולהעברת משאבים רבים יותר לפעולות בשטח, שאפשרו לעירייה להשקיע תקציב רב בשיקום ובניית גנים, בשיפור חזות העיר ובעיקר מרכזה והעלאת רמת השירות לתושב. העירייה אף חיזקה את האגף הכלכלי והקליטה, במטרה לעזור ולאפשר קליטה מהירה והשתלבות במעגל החברתי והתעסוקתי של אלפי העולים אשר הגיעו מצרפת לירושלים.
במסגרת הפריחה הכלכלית שחווה העיר בשנים האחרונות, הפכה ירושלים לעיר המבוקשת ביותר למגורים בישראל. כ-11% מהמתעניינים ברכישת דירה בישראל מעוניינים לגור בירושלים, עלייה של 35% בביקוש בהשוואה לשנת 2005.
גם ענף התיירות חווה פריחה מחודשת. מספר לינות התיירים בעיר שילש את עצמו בחמש השנים האחרונות. מספרן הכולל של לינות התיירים והישראלים בירושלים ב-2007: 3,521,100, זאת לעומת 1,256,900 לינות תיירים בעיר בשנת 2002.