סיפורם של זוג קשישים תושבי ירושלים ופרויקט התנדבותי מקסים ומרגש

אהבה, כלבה ושלוש מלאכיות צעירות: הסיפור של יהודה ויהודית מירושלים
כשפרויקט אחד נוגע בלב של קשישים וצעירים – וגם כלבה אחת נאמנה

בירושלים, בבית חמים ושקט, חיים יחד יהודה ויהודית – זוג יוצא דופן שמוכיח שלאהבה אין גיל. יהודה, פרופסור בדימוס לחשיבה המצאתית שעלה מאוקראינה ב-1990, ויהודית, מרצה לפיתוח שפה בגיל הרך ומתנדבת מאוסטרליה, נפגשו לראשונה באולפן לעברית – היא לימדה, הוא למד. עשרה ימים בלבד לאחר מכן, הציע לה נישואין. מאז – הם בלתי נפרדים.

לצדם חיה דאוסי, כלבתם האהובה בת ה־11, שהיא הרבה יותר מבעל חיים – היא משפחה. "היא הילדה שלנו," אומרת יהודית בעיניים נוצצות. אבל בשנים האחרונות, ככל שבריאותם התדרדרה, הטיפול בדאוסי הפך למשימה קשה ומורכבת.

הפתרון הגיע דרך תוכנית "חברים לעת זיקנה" – יוזמה מבורכת של עמותת מטב בשיתוף משרד החקלאות, שמופעלת ע"י מערך מתנדבים ברחבי הארץ. מטרת התכנית היא לסייע לאזרחים ותיקים להמשיך ולגדל את חיות המחמד בביתם, ולמנוע הזנחה או נטישה של בעלי החיים בשל קשיים פיזיים או כלכליים.

במקרה של יהודה ויהודית, שלוש מתנדבות צעירות – הודיה, לונה ורבקה – חלקן מהקהילה הקרובה שבחרו לתרום מזמנן השבועי לסייע להוציא את דאוסי לטיולים וחלקן במסגרת תוכנית "שחק" של משרד העלייה והקליטה, בה סטודנטיות עולות חדשות מתנדבות בתמורה למלגת לימודים. הן מגיעות מדי שבוע לבית הזוג, מטיילות עם דאוסי, דואגות להאכלה ולטיפוח, מלוות אותה לווטרינר – ובעיקר מעניקות לזוג אוזן קשבת, חום וחברות.

"הן מצילות אותנו," מספר יהודה. "היינו אובדי עצות. בזכותן, דאוסי נשארת איתנו – והיא הלב שלנו."
יהודית מוסיפה: "הן האור שבא הביתה. הן מביאות שמחה, הקשבה, והרבה אהבה."

גם עבור המתנדבות החוויה משמעותית: "לא ציפיתי שהקשר יהפוך כל כך אישי," משתפת רבקה. "אני מרגישה חלק מהמשפחה." "זו התנדבות עם עומק – לא רק עזרה, אלא קשר אנושי אמיתי," מוסיפה לונה. והודיה מסכמת: "זו זכות. אני לומדת מהם המון – על נתינה, על זוגיות, ועל אהבה לכלבים."

"פרויקט חברים לעת זיקנה" מעניק סיוע לקשישים במגוון תחומים: טיולים עם כלבים, האכלת חתולים, ניקוי כלים וארגזי חול, ליווי לווטרינר או מספרה, רכישת ציוד לבעלי החיים ועוד – והכל תוך חיזוק תחושת הביטחון, הערך והשייכות של הקשישים. כך למעשה נוצר חיבור מרגש בין-דורי, שבו מופגת בדידות כפולה – גם בזכות האפשרות להמשיך ולגדל את חיית המחמד, וגם בזכות המפגש השבועי עם המתנדבים.

"כל בית שאנו זוכים לפקוד הוא עולם ומלואו. אמנם הכלב הוא שפותח בפנינו את הדלת, אך הלב נפתח כאשר העיניים נפגשות.”  אומרת ויקה מינקוביץ מועלם, מעמותת מטב מנהלת פרויקט חברית לעת זיקנה, כך נרקמת משפחה אחת גדולה. 'חברים לעת זקנה' איננו רק סיסמה יפה – זוהי חברות אמיתית הנמשכת שנים רבות בכל הרבדים: החל ברכזת, דרך המתנדבות והמתנדבים, וכלה בזקנים היקרים ובכלבים הנאמנים. אנו עומדים בזכות ובהודיה על זכותנו לחלק מהעשייה הברוכה הזו לאורך השנים."

כי לפעמים, כל מה שצריך כדי לשמר אהבה גדולה – הוא פרויקט שמופעל מהלב.