נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים היום, יום ראשון, י״ג בתשרי, 5 באוקטובר, בטקס האזכרה הממלכתי לזכר חללי מלחמת יום הכיפורים.
מצורפים עיקרי דבריו של הנשיא:
״כידוע לכולנו, בחלוף חמישים שנה בדיוק, מדינת ישראל נקראה שוב לנקודת מבחן דומה ביותר. שוב קונספציה שהתנפצה, שוב מחדל נורא וליקוי מאורות לאומי, שוב פער בין ביטחון מדומה למציאות כואבת.
כשבועיים לפני אותו שבעה באוקטובר מר ונמהר, ממש כאן בהיכל הזיכרון הלאומי התכנסנו והעלינו, כמידי שנה, את זכרם הלוחמים והמפקדים שנפלו במלחמת יום הכיפורים.
וכך, באותו טקס בדיוק, התרעתי בלב כבד על הסכנה הקיומית שמייצרים השבר הפנימי והקיטוב החריף. בזעקה גדולה התרעתי שבעוד 50 שנה היסטוריונים ומנהיגים ישובו לימי הקרע הזה, וישאלו – ״איך הם לא הבינו את גודל הסכנה ואת עומק התהום? הרי זה היה להם מול העיניים ממש״. אני מזכיר את הדברים הללו בכאב, ובראש ובראשונה כקריאה דחופה לפעולה, כאן ועכשיו! שהרי הקרע, הקיטוב והפילוג שסיכנו את ביטחוננו לפני שנתיים, וגבו – ועדיין גובים מאיתנו – מחיר נורא, שבים ופּוֹשִׂים בקרבנו; והפעם, בעיצומה של מלחמה – כבדת דמים, כבדת ימים, ורבת חזיתות.
מעל הכל, אני שב ומדגיש כי עלינו לעשות הכול כדי לפרוע את חובנו המוסרי, הישראלי והאנושי הקדוש ביותר – להשיב הביתה את כל החטופים הביתה. אנחנו עומדים בפני רגעים היסטוריים של שעת רצון, המחייבים אחריות לאומית.
תפילת כולנו היא להצלחת תכניתו של הנשיא טראמפ: בראש ובראשונה להשבת כל החטופים בדחיפות – עד האחרון שבהם, ולשינוי המציאות באיזור כולו. אני מחזק את ידי צוות המשא ומתן הישראלי, וקורא לכל העוסקים בדבר להמשיך ולפעול בכל דרך וכלי על מנת לקדם במהירות את התכנית ותחילה – להשיב את יקירינו הביתה.
השעות והימים האלה, כאמור, הם שעת רצון, ואני תקווה שהם יפתחו גם צוהר ל"יום שאחרי" בכל המובנים: בהחזרת החטופים, בשינוי מוחלט של המציאות ברצועת עזה ובמזרח התיכון כולו, ביצירת אפיקים מדיניים חדשים להשתלבות ישראל במזרח התיכון, ובריפוי ואיחוי שלם גם בתוככי החברה הישראלית".
