״אני רוצה ברשותכם לשוב ולחזור למה שמעסיק אותי יותר מכל בימים אלו. אני מודאג, מהמתרחש בחברה הישראלית. בין שנת ה-75 לעצמאות ישראל, לשנת ה-80, שנת הגבורות, אנו עומדים בפני שעת מבחן גורלית. אני רואה לנגד עיניי את השסעים והקרעים שבתוכנו, שהולכים ונעשים יותר ויותר עמוקים וכואבים בעת הזאת, ולא יכול שלא להרהר בכובד ראש, על כך שפעמיים בהיסטוריה – קמה מדינה יהודית בארץ ישראל, ופעמיים היא קרסה לפני שהגיעה לשנת השמונים שלה.
בשבוע האחרון השקעתי את כל כולי בפגישות ומגעים עם כלל צידי המפה וגורמי ההשפעה, במחלוקת הניצבת בפנינו, כולל מנהיגים מהקואליציה ומהאופוזיציה, במטרה לעשות הכול ולהגיע להידברות ולהסכמות. מכל השיחות עולה כי על בסיס העקרונות שהצעתי בשבוע שעבר ניתן לייצר הסכמות תוך פרק זמן קצר יחסית. אפילו מספר ימים. לא שנים וגם לא חודשים.
אני קובע חד משמעית, מתוקף ניסיוני ותפקידי: אנחנו יכולים להגיע להסכמה.
כולנו שומעים את הקולות מהשטח, מהציבור, קולות שצמאים להידברות, קולות שצמאים לאחריות, קולות שצמאים להושטת יד. אסור לנו לוותר על ה-יחד הישראלי; אסור לנו לוותר על המדינה היהודית והדמוקרטית.״
