נשיא המדינה: ״אלה רגעי מפתח שבהם אני חוזר וקורא שוב ושוב להשלים את כל שלבי העסקה. להחזיר במהרה את כל אחיותינו ואחינו החטופים, עד האחרון שבהם.״
״בתוך הקושי והאתגרים העצומים שהביאה לפתחנו המלחמה הקשה, המבט של רבים מאיתנו מרוכז מאד, באופן טבעי, בנקודות השבר הגדולות והכאובות ביותר. האירוע עצמו עוד לא תם. אנחנו עדיין בעיצומה של המערכה הקשה על שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל בכל מקום ומקום.
לוחמות ולוחמים, גיבורות וגיבורי ישראל – עדיין פועלים בחזיתות השונות. אזרחיות ואזרחים רבים עדיין רחוקים מנוף מולדתם, הפצועים בגוף ובנפש נלחמים בקרבות השיקום, ורבים כל כך מאחינו ואחיותינו החטופים עדיין מוחזקים בידי המרצחים ואנחנו זועקים לשחרורם הדחוף הביתה!
בשבעה באוקטובר ובימים שאחריו נחשפנו כולנו לרמות אלימות ואכזריות שהדעת והלב לא מסוגלים לסבול. מעשי האונס המפלצתיים שבוצעו בנערות ובנשים בתוך מסע הרג נורא, תהום של שפלות קיצונית, של אובדן צלם אנוש, שאסור שיידחקו ויישכחו – לעולם.
אנחנו נתונים בתוך תקופה מטלטלת במיוחד. תקופה של כאב ודאגה, ובה בעת – תקופה שיש בה פתח של הקלה ותקווה. החטופות והחטופים שחזרו אלינו והחלו את תהליך השיקום הביאו איתם הרבה הקלה, התרגשות ואמונה. הרבה הבנה של החשיבות העצומה של פדיון שבויים ושל הפוטנציאל העצום של צעדי התיקון הללו – לריפוי ולצמיחה מחודשת שלנו. אלה רגעי מפתח שבהם אני חוזר וקורא שוב ושוב להשלים את כל שלבי העסקה. להחזיר במהרה את כל אחינו ואחיותינו החטופים, עד האחרון שבהם.
אני כמובן לא מקל ראש חלילה בחששות, בדאגות ובכאבים הכרוכים בעסקה הזאת. אני מבין אותם היטב. אבל אנחנו חייבים לזכור: זו הברית העליונה ביותר בין המדינה לאזרחיה. כולנו דואגים לאחיותינו ואחינו שעדיין מוחזקים בידי ארגוני הטרור בעזה, בהם שירי, אריאל וכפיר ביבס האהובים – שהחרדה לגורלם מלווה מדינה שלמה כבר קרוב ל-500 יום.
בשם כולנו אני מחבק את משפחות החטופות והחטופים – את אלה שיקיריהן חזרו ונכנסו להליך מפרך של שיקום ומזור, ואת אלה שעדיין חרדות וחוששות – כמהות לבשורה שתעניק להן מעט אוויר לנשימה.
אני שב וקורא לכולנו להעלות על נס את הערבות ההדדית הישראלית, ואת ההבנה שכל המקיים נפש אחת – אפילו נפש אחת – כאילו קיים עולם מלא. יחד אתכם אני מתפלל לרפואת פצועות ופצועי בגוף ובנפש, להצלחתם ושלומם של כלל חיילות וחיילי צה"ל, ולחזרתן של המשפחות והקהילות העקורות לנוף מולדתן.״
