לרגל שנת ה-75, נשיא המדינה יצחק הרצוג העניק ביום רביעי האחרון, כ' באלול, 6 בספטמבר, בטקס חגיגי את "עיטור הנשיא" לשנת תשפ"ג לרשימת אנשים רחבה ומגוונת. עיטור הנשיא מוענק למי שתרמו תרומה יוצאת דופן למדינת ישראל, לעם היהודי ולאנושות, בכישרונם, בשירותם או בדרך אחרת.
השנה כאמור לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל הוחלט על הענקת העיטור לגלריה רחבה של 13 אנשים בתחומים שונים בארץ ובתפוצות. בין המקבלים: שמונה גברים, חמש נשים, שני מנהיגים מהתפוצות וארגון אחד. טווח הגילאים של מקבלי העיטור נע בין 35-102 והם מגלמים את הפסיפס הישראלי והיהודי המגוון והמרגש.
מצורפים דברי הנשיא במלואם:
״מיכל ואני שמחים מאד בתענוג ובזכות הגדולה לארח אתכם הערב כאן – בבית הנשיא – הוא בית העם בירושלים; במעמד המרגש הזה – הענקת עיטור הנשיא לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל. כפי שנאמר, העיטור החשוב הזה, הוא פרי יוזמתו של הנשיא התשיעי – שמעון פרס האהוב, שהיום בבוקר עלינו לקברו וציינו לא רק את לכתו מעימנו אלא גם את שנת המאה להולדתו.
ממש כאן, בסמוך אלינו, ניצב פסלו המרהיב של האמן הישראלי הנודע יעקב אגם – פסל בשם "מאה שערים", כדברי הפסוק: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים". אגם היה זה שבחר ליצור שערים בגדלים שונים, שיוכלו לנוע לזוויות שונות ומשתנות. הוא טען שרק כך, כשהישראליות כולה מגוונת, והפריזמות ונקודות המבט רבות – נוכל לראות את השגשוג. שהצמיחה הישראלית תלויה בפסיפס. שזהו כוחה.
אבל יעקב אגם, הקפיד גם על דבר נוסף, כפי אתם יכולים לראות – כל השערים עומדים ומונחים, על בסיס משותף. הבסיס המשותף, הוא המקנה את היציבות והעוצמה, לצמיחה ולשגשוג. הרעיון הזה, של שגשוג הנשען על מגוון עצום ומבוסס על בסיס משותף – הוא תמה מרכזית ביותר אשר נשזרת במוסד הנשיאות הישראלי מרגע היווסדו; ולא פחות מכך – יסוד מארגן בפעילות היומיומית של בית הנשיא היום שמתבטא בין היתר ביוזמת "מחליפים מילה" אותה השקנו לפני מספר חודשים.
למעשה, מדובר ברעיון שהולך עם עמנו כבר אלפי שנים – עוד מ-12 שבטי ישראל. אפילו פרשני המקרא שמתארים את קריעת ים סוף, מתייחסים ל-12 שבילים נפרדים בתוך הים – כל שבט ושבט בשביל משלו; אבל מקפידים גם להדגיש את הממשק בין השבילים ובין השבטים, את השותפות היסודית, התשתיתית, הבלתי ניתנת לערעור. שותפות שהיא ברית עמוקה ועתיקת יומין, ברית גורל וברית ייעוד. הרעיון היהודי הזה – של גיוון ושותפות הכרוכים זה בזו, רעיון שהפך לרעיון ציוני וישראלי, שאליו שותפים כל בנות ובני האמונות ואורחות החיים שהם חלק מהישראליות – הוא שורש היכולת שלנו כאומה וכחברה ישראלית לפתח ולהצמיח את המדינה הנפלאה שבנינו כאן. הוא טבוע ב-דנ"א העמוק ביותר של מדינת ישראל, ולא בכדי הוא משתקף במלוא תפארתו בכם – חתני וכלות עיטור הנשיא לשנת ה-75 למדינה; שזכיתם בזכות הגדולה ביותר: לעשות טוב, לחולל שינוי, ולתרום תרומה דרמטית למדינת ישראל, לעם היהודי או לאנושות כולה. זו הסיבה שכל אחת ואחד מכם נמצא ראוי לקבל את העיטור האזרחי הגבוה ביותר בישראל – עיטור נשיא המדינה. כל הכבוד לכם! כולנו גאים בכם! מזל טוב לכם!
בהקשר החשוב הזה אני מבקש להזכיר כאן בכאב עמוק את ד"ר דליה פאדילה זכרה לברכה, בת הציבור המוסלמי ומנהיגה חשובה, שלפני כשנה עוטרה בעיטור הנשיא על פועלה המכונן ששינה את פני החברה הערבית והחברה הישראלית. מותה הטראגי של דליה בטרם עת הותיר את כל אוהביה ושותפיה הלומי צער; בשם כולנו אני שולח מכאן תנחומים למשפחתה. דרכה תמשיך להיות נר לרגלינו.
קהל נכבד, הרכב נבחרת החלומות הזאת שנפרס בפנינו הערב הוא שיקוף של האור הגנוז של החברה הישראלית והעם היהודי. אני מודה מעומק הלב לחברות וחברי וועדת הפרס בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס – הפרופסור יורם דנציגר, על מלאכתם המסורה, ועל שהמליצו לי על נבחרת נפלאה: נבחרת שמורכבת מנשים וגברים, משלל האמונות ואורחות החיים בישראל, עולים וותיקים, מהמרכז ומהפריפריה, מהעם היושב בציון ומיהדות התפוצות. אנשי דעת, חזון ומעש, מנהיגים ומנהיגות משלל תחומי חיים ומרחבי פעולה, שהטביעו חותם של ממש על החברה והעם שלנו, ועל האנושות כולה.
מי ביצירה עמוקה ורחבת היקף של מילים ולחנים ששיקפו את שורש נשמתנו, תודה לך חוה. מי בהנהגה ציבורית, ישראלית ויהודית מאירת פנים ומקרבת, תודה הרב מנחם. מי בטיפוח חינוכי של דור העתיד, תודה לך אסעד. מי במחקר, בהשכלה גבוהה ובקידום הרווחה והחברה בישראל, תודה לך מונא. מי בהגות מסורתית-יהודית ובהוויה של תיקון, תודה לך מאיר. מי במנהיגות ספורטיבית וערכית ממדרגה ראשונה, תודה לך ביברס. מי ביזמות פורצת דרך של רפואה משלימה וסיוע לחולים ולמשפחותיהם, תודה לך לנה מי בביטחון ישראל, תודה שלוחה לדן, שלא עימנו כאן. מי בקול אמיץ, בשיקוף דמותו של צה"ל ובדאגה לחיילים ולחיילות, תודה לך כרמלה. מי בהובלת תהליכים פורצי דרך לשילוב הציבור החרדי בתחום התעסוקה תודה לכם אנשי קרן קמ"ח. מי במנהיגות צעירה ונדירה, בתרומה ליצירת חברת מופת שוויונית, והעמקת הזיכרון שישאר עמנו לעד, תודה לך עדי. מי בקידום המאבק העולמי למען זכויות אדם ונגד אנטישמיות וגזענות באשר הן, Thank You Irwin. מי בדאגה לעם היהודי וזהותו, לקשרים בין דתיים, ולחיבור בין ישראל לעולם המוסלמי בכלל ומרוקו בפרט Merci Beaucoup André.
תודה לכם, זוכות וזוכים יקרים – לא רק על התרומה המופלאה שלכם, אלא גם על קרן האור שאתם מהווים עבורנו בימים הלא פשוטים האלה, בהם הקיטוב והפילוג עושים בנו שמות. על התזכורת שיש דרך אחרת; שאפשר לא רק לחיות ביחד למרות כל הגיוון, ובגלל כל הגיוון – אלא גם להקים חברת מופת, מגוונת ומשותפת, שמושתתת על ערכים ועל נתינה, על שורשי העבר ועל חלומות העתיד; לרווחתם של כל תושבי הארץ, ולתפארת מדינת ישראל.
זו גם ההזדמנות להודות ליקיריכם ובראשם בנות ובני המשפחה שלכם, שבלעדיהם, אני יודע שאף אחד ואחת מכם לא היו מצליחים לקיים את המפעלים שהקמתם, ולתרום את התרומה הגדולה שתרמתם. התודה הזו נתונה לכם לא רק בשמי – אלא בשם כל מדינת ישראל.
מי ייתן שנזכה לחזות בעוד מְאוֹר היקרות של כל אחד ממקבלי העיטור – אור השותפות, היוזמה, היצירה, המצוינות והגיוון – בארצנו, בעמנו ובעולם כולו. לו יהי״.
מדברי נציג הזוכים, פרופ' מאיר בוזגלו: "זוהי זכות גדולה לקבל את עיטור הנשיא, ואחריות גדולה לומר דברים בשם הזוכות והזוכים. דתיים, חילונים וחרדים הנמצאים במעגלי שייכות שממיסים הרבה מן החומות שמסתתרים במונחים אלו. יש משפחות הכוללות מכל ׳השבטים׳, החולקות שותפות בתפיסת הערך של ההמשכיות היהודית והקשר העמוק לארץ ישראל – כל אלו אינם מאפשרים לראות אותם כשבטים מנוכרים זה לזה. המאבק על הדמוקרטיה, המאבק על האמונה, המתח בין יהדות ודמוקרטיה הם הערכים שאנו באים בשמם במאבקים בינינו, אבל בטיפול נכון הם גם מעבדה, חממה, שאם אכן תעלה יפה ותצליח יהיה לה תפקיד מיוחד באותה בשורה למזרח התיכון כולו. אם תרצו, בעזרת ה׳, אינשאללה, אין זאת אגדה".
להלן רשימת הזוכים:
בקטגוריית אישים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל:
היוצרת חווה אלברשטיין, היזמת החברתית עדי אלטשולר, הפרופ' מאיר בוזגלו, הרב מנחם הכהן, הפרופ' מונא ח'ורי, האלוף (במיל') דן טולקובסקי, העיתונאית כרמלה מנשה, הכדורגלן ביבראס נאתכו, איש החינוך ד"ר אסעד עראידה והיזמת החברתית לנה שטרן.
בקטגוריית ארגונים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל:
עמותת קמ"ח- קידום מקצועי חרדי.
בקטגוריית אישים שתרמו תרומה ייחודית לעם היהודי:
המדינאי המרוקאי אנדריי אזולאי ובכיר המשפט הבינלאומי הפרופסור ארוין קוטלר.
עיטור הנשיא פרי יוזמתו של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס ז"ל, הוענק לראשונה ב-2012. לפני כהונת נשיא המדינה יצחק הרצוג, הוענק העיטור ל-26 זוכות וזוכים, בהמלצתה של ועדה מייעצת בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר ז"ל.
עם כניסתו לתפקיד, כונן נשיא המדינה יצחק הרצוג ועדה מייעצת בראשותו של שופט בית המשפט העליון (בדימוס), פרופ׳ יורם דנצינגר שתמליץ על המועמדים לקבלת העיטור. מאז כניסתו לתפקיד העניק הנשיא את העיטור לאישים מהארץ ומחו"ל, בין היתר לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדיס, נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, המשוררת רחל שפירא ואישים שתרמו תרומה ייחודית בתחומם.
נשיא המדינה הנחה את הועדה להציע לו הצעות מגוונות ומכל חלקי החברה הישראלית כולל מנהיגים יהודים מהתפוצות. הנשיא התקשר באופן אישי למקבלי ומקבלות העיטור ובישר להם על זכייתם. ככלל החליטה הוועדה המייעצת שעיטור הנשיא לא יוענק למי שקיבלו בעבר את פרס ישראל.
להלן שמות מקבלי העיטור שנבחרו על ידי נשיא המדינה לפי סדר א'-ב':
בקטגוריית אישים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל:
1. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ ליוצרת חוה אלברשטיין:
היוצרת חוה אלברשטיין (בת 76) הוציאה לאור מעל לשישים אלבומים, כאשר שמונה מהם על טהרת היידיש ואחד מהם באנגלית. חוה, ידועה בפעילותה לשימור מורשת שירי היידיש. אלבומיה כוללים בין השאר שירים שהפכו קלאסיים בזמר העברי, שירי ילדים, שירי מחאה חברתית וכן שירים אישיים. יצירתה זוכה להערכה מתמשכת ולהצלחה בישראל, וכן להצלחה בינלאומית גדולה. חוה אלברשטיין מהווה סמל ומופת לזמר העברי והשפיעה בשירתה על דורות של ישראלים.
2. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ ליזמת חברתית עדי אלטשולר:
עדי אלטשולר (בת 36), יזמת חברתית צעירה ומהפכנית בישראל, הפכה לדוגמא ומופת לתיקון עולם. יזמה והקימה שלושה ארגונים גדולים משני עולם: "כנפיים של קרמבו", תנועת נוער ישראלית מהפכנית, המשלבת ילדים ונוער מהחינוך הכללי ומהחינוך המיוחד. "זכרון בסלון", מיזם חברתי של התכנסויות לא פורמליות בבתים פרטיים סביב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ורשת בתי ספר "אינקלו – בתי ספר וגנים מכילים" רשת הפרוסה בכל הארץ ומהווה מודל חדש לשילוב של חינוך כללי וחינוך מיוחד.
3. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ לפרופ׳ מאיר בוזגלו:
פרופ׳ מאיר בוזגלו (בן 64) פרופסור לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מההוגים והמנהיגים החשובים בישראל. מנהיגותו הייחודית משלבת הגות מקורית, אותה הוא מגשים באמצעות פעילות התנדבותית ענפה. עולם הפיוט אותו הוא מלמד ומשתף, על צליליו והעומקים שבו, נובע כעולם של מתינות, רוך, הקשבה וכבוד לזולת הנחוצים בימים אלו למדינת ישראל ותושביה. פרופ' בוזגלו משמיע לאורך שנים קול מאחה ומרפא לחברה המקוטבת, מזור בין דורי, בין דתי וכלל ישראלי. ייסד את תנועת "תיקון" השואפת לדייק סדר יום חדש בשפה מאחדת, בשפה מסורתית שמשפיעה רבות בקירוב לבבות אלה לאלה.
4. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ לרב מנחם הכהן:
הרב מנחם הכהן (בן 90), מקיף את הרוח הדתית של העם היהודי בישראל ומשמש דוגמא כהוגה לתבונה היהודית לאורך כל חייו. ניתן לראות את השפעתו כמנהיג יהודי עוד בתחילת דרכו כקצין דת בחטיבת הנח"ל וכרב צבאי וממשחררי הכותל. הכהן המשיך את דרכו כמשקף האור היהודי הישראלי, כיהן כרב הראשי של יהדות רומניה, רב תנועת המושבים וחבר כנסת ונבחר ציבור המשלב יהדות ודמוקרטיה עשרות בשנים. ב-1976 ייסד הכהן את "המרכז למורשת היהדות על-שם פנחס ספיר" הנמצא בעיר העתיקה בירושלים. מרכז זה מעביר סמינרים ומפגשי לימוד לקהל מגוון, והוא עומד בראשו עד היום. הרב מנחם הכהן משמש כמודל למנהיגות ויושרה ולדיאלוג יהודי דתי מכבד ופורה. הוא תרם ועדיין ממשיך לתרום למען פיתוח הזהות והתבונה היהודית והישראלית.
5. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ לפרופ׳ מונא ח'ורי:
פרופ׳ מונא ח'ורי (בת 48) סגנית נשיא האוניברסיטה העברית לאסטרטגיה ומגוון. פרופ׳ ח'ורי – מצליחה להביא לשינוי אמיתי במדיניות ובפעילות המגוון באוניברסיטה העברית ובשלל יוזמות חברתיות. נולדה בשכונת ואדי ניסנאס שבחיפה. שילבה לימודים ועבודה מגיל צעיר. הלימודים והמדע עומדים בראש מעייניה של הפרופ' ח'ורי והישגיה האקדמיים מיוחדים. לאורך השנים כיהנה בשלל תפקידים בשורה הראשונה של האקדמיה ובחברה – חברת ועדה למדיניות אקדמית, יועצת לנשיא האוניברסיטה העברית להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית, דיקנית בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, חברה ומובילה בעשרות ועדות המקדמות את האוכלוסיות בסיכון בישראל, מקדמת ערכים של שוויון סובלנות ורב תרבותיות משמעותית בחברה הישראלית. תחומי המחקר של פרופ' מונא ח'ורי הם אלימות בית-ספרית, עבריינות נוער ובריונות רשת – בכל אלה היא מציעה תובנות חדשות, גוזרת מהן הצעות ליישום, ומציגה את ההצעות הללו כתוכניות להתערבות מונעת ומגיבה בחברה בישראל. היא מתמקדת בפעילות בחברה הערבית ומצליחה להביא להבנת הסיבות לאלימות בקרב נערים והדרכים להפחיתה.
6. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ לאלוף (במיל׳) דן טולקובסקי:
אלוף (במיל׳), דן טולקובסקי (בן 102) תרם תרומה נדירה בהיקפה לביטחון מדינת ישראל וכלכלתה. כיהן כמפקד חיל האוויר החמישי ותרם לעיצוב בניין כוחו, יכולתו המבצעית ותרבותו הארגונית של החיל. בנוסף היה פעיל במסגרת הוועדה לאנרגיה אטומית. הוא פעל לפיתוח וביסוס עולם ההייטק הישראלי הרבה לפני שניתן היה לחזות את תרומתו של ההייטק לכלכלה ולחברה בישראל. בתרומתו לתחום זה העלה את קרנה של המדינה, ותרם לעיסוק במדע ובטכנולוגיה. הקים חלק משמעותי מתעשיית ההיי-טק בישראל, ניהל חברות להשקעות והקים קרן סיכון ראשונה בארץ להשקעות במיזמים עתירי טכנולוגיה.
7. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ לעיתונאית כרמלה מנשה:
העיתונאית כרמלה מנשה (בת 73) פועלת למען החברה בישראל בתחום העיתונות והתקשורת כבר כחמישה עשורים. פרשנית לענייני צבא ובטחון בתאגיד השידור הציבורי. כרמלה מנשה סיקרה את התחום הצבאי והביטחוני במשך שנים אשר במהלכן חשפה אירועים הקשורים בתחום הפרט והצבא ונושאים נורמטיביים ובטחונים רחבים, לצד הביקורת וחשיפת התקלות בצה"ל פעלה בהגינות ואחריות ומתוך כבוד ודאגה לחיילי צה"ל וקציניו. מנשה הובילה שני מהלכים משמעותיים לחברה הישראלית – הראשון: הצביעה על חוסר התכלית בהמשך שהיית צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון והובילה ליציאת צה"ל מאזור לבנון. והשני –שינוי היחס בצבא לגיוס ושיווין לנשים בשורות בלוחמים בצה"ל. בזכות פעילותה נקבעו נורמות חדשות בכל מה שקשור לבעיות הפרט בצבא. מספר הטלפון של כרמלה היה כתוב בכל בסיסי צה"ל והיא זכתה לכינוי ה"אמא של החיילים". נוסף לאלה כרמלה מנשה הייתה הכתבת הצבאית הראשונה בשידור הציבורי, ובכך סימנה את דרכן של נשים בתחום התקשורת והיוותה סמל לחופש עיתונות וחופש ביטוי.
8. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ לכדורגלן ביברס נאתכו:
הכדורגלן ביברס נאתכו (בן 35) שימש כקפטן הנבחרת הלאומית של ישראל בכדורגל, בן העדה הצ'רקסית והקפטן הלא יהודי הראשון של הנבחרת הלאומית. הוא ייצג את מדינת ישראל במשך 20 שנים, בהן שימש דוגמא אישית, הפגין אנושיות, מקצועיות, הכלה ונתינה אינסופית. ברמה הערכית דאג נאתכו להוות גורם מאחד בתוך הנבחרת וב'חדר ההלבשה', בין כלל השחקנים מכלל העדות והמגזרים. בסיום תפקידו כקפטן אמר שהוא מקווה שהמדינה תלך בדרך של חדר ההלבשה של הנבחרת – כבוד, אחדות וגיבוש. ביברס נאתכו שימש שגריר גאה של ישראל בכל המדינות בהן שיחק והותיר רושם חיובי ברמה האישית וכנציג המדינה.
9. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ לד״ר אסעד עראידה:
ד"ר אסעד עראידה (בן 80), בן העדה הדרוזית, החל ללמד בני נוער ולשמש כמורה לעברית בכפר הולדתו מג'אר וכמורה לעברית בטבריה עם סיום שירותו הצבאי. הקריירה החינוכית שלו כוללת, ניהול ארבעה בתי-ספר על-יסודיים במגזר הדרוזי, ביניהם בית הספר התיכון למדעים ולמנהיגות בירכא, מפקח במשרד החינוך, וממונה על מערכת החינוך באזור יהודה ושומרון וברמת הגולן. כמו כן שימש ד"ר עראידה כראש מועצה מקומית ונבחר במשך שתי קדנציות בכפר מולדתו (מג'אר), ובתפקיד זה שם דגש על פיתוח מערכת החינוך והעצמתה. לצד עבודתו כאיש חינוך, הקפיד ד"ר עראידה אסעד להתנדב ולתרום מזמנו לקידום מערכת החינוך בעדה הדרוזית ולרווחת התלמידים ובני הנוער. לפני למעלה מ-20 שנה היה מיוזמי הקמת כפר הילדים בחורפיש, סייע בגיוס תרומות וביצירת מלגות לימודים לבוגרי כפר הילדים. ומשמש כיום כיו"ר אגודת הידידים של כפר הילדים. מאז שנת 2016 משמש ד"ר עראידה אסעד כיו"ר של עמותת המפעל להכשרת ילדי ישראל. ברגישות רבה, מצליח לקדם תהליכים כלל מערכתיים בחברה הדרוזית ובמפעל להכשרת ילדי ישראל ולפתח מודלים של העצמה והכשרה לילדים ולהוריהם תוך שמירה על הערכים, החזון והתורה המקצועית כאיש חינוך.
10. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ ללנה שטרן:
לנה שטרן (בת 73), עלתה לארץ מחבר העמים ומתוך האבל האישי שלה צמחה והקימה את המרכז לסיוע הוליסטי ע"ש בעלה, חכ"ל יורי שטרן ז"ל עבור חולים אונקולוגיים על מנת להעניק להם טיפולי רפואה משלימה. כלל המטפלים הם מתנדבים וזהו המרכז היחידי מסוגו בעולם. המרכז מכשיר מטפלים מוסמכים ברפואה משלימה לעבודה עם חולי סרטן ובני משפחותיהם לאורך תקופת אשפוזם בבית החולים. המטפלים, כולם מתנדבים, מגיעים מדי שבוע במשמרות קבועות למחלקות האונקולוגיות במרכז הרפואי שערי צדק להענקת טיפולים הוליסטיים לחולים ולבני המשפחה ללא תמורה. כיום מונה המרכז כ- 170 מטפלים מוסמכים פעילים וכמחציתם מתנדבים בבית החולים. מדי שנה מעניקים המתנדבים של המרכז לסיוע הוליסטי מעל ל 12,000- טיפולים ברפואה משלימה לאלפי חולי סרטן ללא הבדל דת, גזע ולאום ולבני משפחותיהם.
בקטגוריית ארגונים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל:
11. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין "עיטור הנשיא" לעמותת קמ"ח:
עמותת קמ"ח – קידום מקצועי חרדי, פועלת כ-16 שנים ומובילה מהפכה חיונית בכל הכרוך לשילוב הציבור החרדי בעולם התעסוקה. הרעיון החדשני של יצירת מקום המשלב אבחון, ייעוץ לימודים והכוונה לתעסוקה תחת קורת גג אחת, פרץ דרך בחברה החרדית ויצר שינוי מחשבתי ושינוי גישה משמעותי בשילוב הציבור החרדי ובעולם העבודה. הארגון הוקם על ידי איש העסקים החרדי-בריטי לאו נואי והיזם החברתי החרדי מוטי פלדשטיין. עד כה ניתנו על ידי העמותה שירותי הכוונה לתעסוקה ומלגות משמעותיות הן להכשרת מקצועות והן ללימודים לעשרות אלפי נשים וגברים מהציבור החרדי.
בקטגוריית אישים שתרמו תרומה ייחודית לעם היהודי:
12. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ לאנדרה אזולאי:
אנדרה אזולאי (בן 82), מדינאי בעל שם עולמי המשמש כיועץ בכיר למלך מרוקו מוחמד השישי המכהן בתפקיד עוד מתקופת המלך חסן השני. תרם תרומה יוצאת דופן לעולם היהודי וליהדות מרוקו ולמדינת ישראל בטיפוח ושימור היחסים עם מרוקו לאורך השנים, שימור המורשת היהודית במרוקו והענקת ליווי וייעוץ למנהיגי ישראל בחתירתם לשלום במזרח התיכון. אזולאי הקים את הארגון 'זהות ודיאלוג' במטרה לשקם ולטפח את המורשת היהודית שפרחה במרוקו וקידם תקשורת חוצת תרבויות בין יהודים לפלשתינאים בסיועו לשני העמים. בשנת 2020 נחנך באסאווירה במעמד מלך מרוקו "בית דכירה" מרכז לתרבות יהודית שאזולאי ייסד והוא משמש כמקום מפגש למוסלמים ויהודים ואף מארח אומנים ויוצרים מישראל. חזונו בדבר כינון יחסי ידידות ושלום בין ישראל ומרוקו מומש בהסכמי אברהם והשפעתו ניכרת בכל תחום ביחסים אלה.
13. מנימוקי הוועדה המייעצת לנשיא המדינה בעניין ״עיטור הנשיא״ לארוין קוטלר:
הפרופסור ארוין קוטלר (בן 83) שר המשפטים לשעבר של קנדה, יהודי ציוני, לוחם זכויות אדם ובעל מעמד בינלאומי, אשר תרם תרומה מיוחדת בתחום המאבק לזכויות אדם, ונאבק נגד אנטישמיות, פשעי שנאה וגזענות בעולם בכלל, ולמען יהודי ברית המועצות, איראן וסוריה בפרט. קוטלר הוא מנהיג רב השפעה, הנלחם כנגד דה-לגיטימציה כלפי ישראל וגילויי אנטישמיות בזירה הבינלאומית. מחויבותו של קוטלר להמשך שגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית תרמה לביסוס מעמדה בזירה הבינלאומית. מעמדו הבין לאומי בתחום המשפט החוקתי ושיח זכויות במאבק באנטישמיות ניכר ובלט בכל העולם.
