נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים היום, יום שלישי, כ״ג באלול, 16 בספטמבר בטקס האזכרה לנשיאה התשיעי של מדינת ישראל שמעון פרס ז״ל.
מצורפים עיקרי דבריו של הנשיא:
״אני מבקש לפתוח את נאומי בנושא החשוב והאקוטי ביותר שחייב להיות על סדר יומה של מדינת ישראל – אחינו החטופים. זה הנושא הכי קיומי. הכי קדוש. הכי קריטי.
מההר המקודש הזה אני חוזר וקורא לפעול בכל דרך, בכל צעד וכלי העומדים לרשותנו וליזום ביצירתיות, באחריות ובמחויבות – מהלכים שיחזירו אותם הביתה בדחיפות. את כולם – עד האחרון שבהם. זו חובתה של מדינת ישראל. זו אחריותה של מדינת ישראל. זו הברית המקודשת ביותר ועלינו לממש אותה בדחיפות.
אני גם קורא לאמץ אל הלב את משפחות החטופים החרדות מדאגה, בשעות אלה ממש כל ישראלי וכל ישראלית, כל יהודי וכל יהודיה, כל בן ובת אנוש, חייבים לשים אותם על לוח ליבם ולעשות הכל כדי להביא לשחרורם המיידי.
בתקופה האחרונה, אני חושב הרבה מאוד על שמעון. אני מתגעגע לשיחות איתו, לדרך שבה היה חושב בקול, מעצב רעיון תוך כדי תנועה, ומשלב בין פוליטיקה להגות. אין לי ספק שלו היה חי היום, שמעון היקר היה מציב את נושא החטופים במרכז סדר יומו, כפי שהזכרתי בפתח דבריי. ובד בבד, אין לי גם ספק, שעל רקע ההישגים הצבאיים המרשימים באיראן, בלבנון ובסוריה – שמעון ודאי היה דוחק בנו לתרגם את ההצלחה הצבאית ליוזמה מדינית.
אמנם שמעון פרס לא זכה לראות את הסכמי אברהם – אך הוא היה בין הראשונים שפרצו את הדרך לקיומם. הוא חזר ואמר שוב ושוב ששיתופי פעולה אזוריים הם אינם חלום בלבד, אלא יכולים להפוך למציאות. חייבים להפוך למציאות.
אין חולק על כך שהשנים האחרונות הוכיחו שוב ושוב עד כמה הסכמי אברהם – שאתמול ציינתי עם מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו חמש שנים לחתימתם – שינו את פני האיזור כולו. איחוד האמירויות למשל היא המדינה היחידה שבמשך כל ימי המלחמה הקפידה לקיים קשרים מדיניים, מסחריים וכלכליים מלאים עם ישראל.
לכן, ברור ומובן שאסור לנו לפגוע בהסכמים הללו – לא במישרין ולא בעקיפין ושחיוני לפתח אותם עוד ועוד, לחזקם, לבצרם ולהרחיבם. לזאת אוסיף ואומר כנשיא המדינה שפועל במאמץ מדיני חובק עולם למען השבת החטופים והצגת צדקת דרכה של מדינת ישראל – שבמיוחד עכשיו אסור לנו להפקיר אף זירה, ובוודאי לא את החזית המדינית. משחר קיומנו ידענו: אסור לנו לזנוח את הקשרים. אסור לנו לשרוף את הגשרים. אסור לנו להסתגר, להתבודד ולהתבצר. אסור לנו לעבור למצב של "עם לבדד ישכון".
להתווכח? כן! לחלוק? כן! למחות ולהתעמת בצורה נוקבת? בהחלט! אבל בשום פנים ואופן לא להשלים עם הבידוד שאויבינו מבקשים לכפות עלינו. זה קריטי עבור ביטחונם של אזרחי ישראל, זה קריטי עבור ביטחונן של הקהילות היהודיות בתפוצות, וזה קריטי עבור עתידה של מדינת ישראל – כחלק ממשפחת העמים. בפן הכלכלי, בפן הביטחוני ובפן המדיני – ישראל שאפה ופעלה תמיד לעוצמה חוצת גבולות, ואני מאמין בכל ליבי שכך גם נמשיך, על אף האתגרים והקשיים."
