אוצרת : מיכל סדן
במוזיאון לאמנות יהודית היכל שלמה
רח' המלך ג'ורג' 58
ירושלים
התערוכה תוצג במהלך כל חודש פברואר ועד ל5.3.2024
מזה כמה עשורים נכבדים אילנה צמחוני, אמנית רב תחומית חיפאית (שקבעה מקומה לאורך שנים ולסירוגין בצפת), משוררת את ציוריה ומציירת את שיריה. אלה מהדהדים לאלה, ומהלכים על קו התפר שבין אמנות הזמן לאמנות המרחב. כך ברוח הזמן הפרטי שלה, ברוח הקודש, בהשראת פסוקי תהילים, וברוחות הנושבות מעומק נפשה פנימה, מתבוננת על המציאות הסובבת אותה, מפרשת אותה בדרכה הייחודית, טובעת את כתב ידה – הוא החותם האישי שלה.
בתערוכתה "ממעמקים קראתיך" המוצגת בימים אלו במוזיאון היכל שלמה בבירה, מלהקת האמנית צמחוני את ציוריה המופשטים על פי מיטב דמיונה והבנתה ועל פי האינטרפרטציה האישית והחווייתית שלה את הספר.
היא מניחה אותן על מצע עכשווי ונותנת בהן חיים חדשים.
לצמחוני, סופרת ומשוררת, קשר אימננטי וחזק לנושא הטבע והבריאה ויש בעבודותיה תיאור של מגוון מצבים ותחושות האדם המתבטאים ביצירתה באמצעות מטאפורות ודימויים הלקוחים מן הטבע והבריאה ויש בהם מן הנטייה לרוחניות ורליגיוזיות של אדם חילוני הזקוק לרגעי השראה, אותם רגעים בהם מתעטפת האמנית בהקשר לציורים אלו.
בציוריה ישנו ביטוי גם לכאב, גם לבדידות וגם לאסתטיות שקטה וליופי.
הצבעים העדינים וגווני האדמה המושלים בציוריה והלובן הבוהק, מעוררים במתבונן יראת כבוד כלפי אותן משיחות מכחול אקספרסיביות, חושניות, בעלות נופך ארצ-ישראלי מופשט.
פסוקי תהילים הם מקור ההשראה שלה: אותם היא רואה כמטאפורות למצבי נפש אישיים ואוניברסליים. קשובה למילים, לתנועת המילים, לקצב, למוסיקה וכך הם הופכים להיות תווים כתובים. המילים הופכות לצורות חזותיות בהן יש מרחב, אור וצבע. לעתים נדמה ש"רוח אלוהים מרחפת על פני הציור". אילנה צמחוני שומעת את המילים והן "מצטיירות לה" כלשונה: מאמינה בקשב הפנימי, בזרימה, במוכנות הנפשית. אלה הכלים של אילנה צמחוני, ואיתם היא כותבת את שפתה הייחודית. ציוריה של אילנה צמחוני הם לכאורה נופים: "נופי מדבר, אור מסנוור, סלעיות וטרשיות", כפי שהיא מתארת – "נופי הארץ", אך בו בזמן זהו גם הנוף הפנימי שלה עצמה שהוא צחיח ועשיר בו זמנית: צפוף ואוורירי, מוחשי ומופשט, חומרי ורוחני, כמו בא ונעלם. כך תופסת אילנה צמחוני באופן אישי וייחודי את ה"הנוף על עמקו ומרחביו וגורמת להשתהות המבט של המתבונן בו" (ג'ודית פליישמן). הקשר של אילנה צמחוני למקום בו היא חיה ואפיוני המקום תוך הידוק לתרבות ולמסורת היהודית, מופיעים הן כמקור השראה וכן כתהליך של הידוק וצמיחה אמנותית. בבחינת זה תלוי בזה, זה נגזר מזה.
אילנה צמחוני מצליחה לחבר בין החומר לרוח, ובכך נותנת ביטוי גם לדיאלטיקה שבין הבולט והשקוע, המואר והחשוך, הבהיר והכהה, הצפוף והמרווח. לדבריה אלה נופי הארץ המדברית והטרשית, ועל קרקע סרבנית זו מצמיחה אילנה צמחוני פירות של יצירה שנראית ערפילית, אניגמטית, אך בו בזמן מדויקת לעניינה. מאחר ופסוקי תהילים הם מקור השראה אין סופי, ניתן לומר שרוח "המקום" שורה על עבודות אלה במובן הפיזי המתאר סביבה או מקום כלשהו, כמו גם "המקום" שזו האלוהות. כך מתרחבים מקורות ההשראה של אילנה צמחוני למקורות יהודיים מובהקים נוספים כמו ספר הזוהר, סיפורי רבי נחמן מרסלב, סיפורי עגנון וסיפורי ספר בראשית, קהלת, משלי ושיר השירים.
אילנה צמחוני מספרת לצופים ולמאזינים את הסיפור האישי שלה: זוהי עדותה האישית הנאמרת בשפת הצורה, החומר והמילה – עולם רחב של מטאפורות המספרות בו זמנית את סיפור היוצרת, כמו גם את סיפורו של הצופה באם ירצה: "אֲנִי הֲרֵי כָּתַבְתִּי לָכֶם מִכְתָּבִים", אומרת אילנה צמחוני בשירה: "כָּל הַזְּמַן כָּתַבְתִּי/ כְּפִי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִכְתֹּב/ אָז מָה אִם קוֹרְאִים לָהֶם / צִיּוּרִים אוֹ קִמּוּטִי בַּדִּים/ אוֹ שִׁירִים…… שֶׁתִּהְיוּ רֶגַע בַּתְּמוּנָה הַזֹּאת/ מְעַט קָט…"
ציוריה של אילנה צמחוני הם "ציורים מתפשטים", הם זורמים ונוסעים על בד הציור ומתפשטים לכל עבר, הם מופשטים ומייצרים תמונת נוף כללית, הם גלויים וחשופים, 'מתפשטים' מִכְּסוּת כזאת או אחרת. הם 'סיפור פשוט' מורכב ביותר.
(נורית צדרבוים)
צמחוני הציגה בתערוכות רבות בארץ ובעולם ועבודותיה מצויות באוספים בארץ ובחו"ל.
זכתה בשני פרסי יוקרה לאמנותה :
פרס שטרוק-2009 מטעם אגודת הציירים והפסלים חיפה, ופרס ב1999 בתערוכה בינלאומית בקיוטו, יפן
שעות ביקור בתערוכה:
יום א': 10:00 עד 15:00
יום ב': 10:00 עד 15:00
יום ג': 10:00 עד 15:00
יום ד': 10:00 עד 15:00
יום ה': 10:00 עד 15:00
נעילה: 5/3/2024
