הערב (שני), לקראת יום כיפור, ערכו פעילים למען בעלי חיים מחאה בירושלים בקריאה להפסקת הכפרות בתרנגולים ומעבר לפדיון כפרות. העוברים והשבים חיזקו את ידי הפעילים וקראו להפסקת הכפרות בתרנגולות.
הערב (שני), לקראת יום כיפור, פעילי עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים, בשיתוף פעולה עם פעילים ירושלמים עצמאיים, ערכו מחאה ליד שוק מחנה יהודה בירושלים בקריאה להפסקת מנהג הכפרות בתרנגולים ומעבר לביצוע המנהג בפדיון כפרות, מתן תרומה לנזקקים. העוברים והשבים חיזקו את ידי הפעילים ועודדו את המשך המאבק להפסקת מנהג הכפרות בתרנגולים. "משמעותו של מנהג הכפרות היום היא גרימת סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים." מספרת רוני פורסטנברג, בת שירות בעמותת אנונימוס וממארגני המחאה. "רבים מהתרנגולים המשמשים למנהג הכפרות מורעבים ומוצמאים במשך שעות רבות. הם מוצבים בשמש ללא מחסה, לעיתים במשך יותר מיממה. טקס הכפרות עצמו כולל טלטול העופות סביב הראש ושחיטתם. רבים מחשובי הפוסקים בכל הזמנים ראו במנהג הכפרות בתרנגולים מעשה פסול הגורם צער בעלי-חיים ללא הצדקה. כך למשל קובע ר' יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, החלטית: 'מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג'".
על פי עמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים, אין הבדל מהותי בין מנהג הכפרות שרבים רואים ומזדעזעים ממנו לבין השחיטה המתבצעת לאורך כל השנה מאחורי קירות בתי המטבחיים. תרנגולי הכפרות מגיעים מאותם הלולים שבהם מגודלים התרנגולים למאכל. הם נולדים באותן המדגרות וגופם מעוות גנטית באותה צורה כך שתוך 42 יום החזה שלהם מהווה כשליש ממשקל גופם.
"לקראת יום כיפור יש לנו הזדמנות לעשות חשבון נפש מחודש." רוני פורסטנברג מוסיפה, "נשאל את עצמנו האם יש הבדל בין שחיטת תרנגולים במנהג הכפרות שלא לצורך לבין אכילת בעלי חיים במשך כל השנה שלא לצורך כשיש לנו חלופות אחרות. בואו נפתח את השנה החדשה בחמלה לבעלי החיים הסובלים בלולים, ברפתות ובמשחטות ונבחר להוציא את הסבל מהצלחת".
