יום התענית החשוב ביותר בלוח השנה העברי מלבד יום הכיפורים, הוא כמובן תשעה באב. יום זה מצווה בכל חמשת העינויים שמצווים על האדם גם ביום הכיפורים. זה כולל כמובן צום אבל לא רק. בנוסף אסור לקיים יחסי אישות, אסור להשתמש בשמנים על הגף, אסור לרחוץ ועוד. לימוד תורה גם הוא אסור למשל.
יום תשעה באב מצוין גם ברמה הלאומית. ביום זה אסור על בתי תענוגות להיות פתוחים כאשר מדובר למעשה בבתי קולנוע, מסעדות, פאבים, בארים ומועדונים שונים. גם מי שאיננו דתי מודע לחשיבות הרבה של היום הזה ומכבד את מי שבוחר לצום ולקיים את מצוות התענית. למעשה, יום תשעה באב הוא בעל ציוויים דתיים, אבל מקורם של אלו איננו דתי גרידה כי אם היסטורי, או לאומי. תשעה באב הוא יום בו אנחנו מציינים אסונות לאומיים שקרו לנו כעם על פני הדורות. עם השנים התקבעו מנהגי היום לתענית ולתפילות. מדוע מצווים אנו בתענית? מה המקור למועד הזה? ובכן, יש כמה וכמה גורמים, על כולם נעבור כאן במאמר.
מועד לציון אסונות שהתרגשו על העם היהודי לדורותיו
יום תשעה באב הוא אם כן יום התענית החמור ביותר. יום זה נמשך מערב עד ערב, ממש כמו יום כיפור, ולא כמו תעניות אחרות בלוח השנה היהודי – מבוקר עד ערב. צום תשעה באב נובע מכמה אירועים שהתחוללו באותה תקופה, והיוו אסונות לעמנו והם למעשה המקור למועד ולמנהג הראשי ביום זה:
בית המקדש הראשון
בית המקדש נבנה תחילה על ידי שלמה המלך. הוא שימש כמרכז הדתי והרוחני של עם ישראל במשך מעט יותר מארבע מאות שנה. תקופת בית המקדש הראשון הסתיימה בחורבנו. היו אלו הבבלים שהחריבוהו. הצבא שלהם עלה על הבית בהנהגת נבוכדנצר שהיה המלך שלהם. כל זה קרה בשנת שלושת אלפים שלוש מאות שלושים ושמונה ביום ט באב או לפני כאלפיים וארבע מאות שנים.
בית המקדש השני
לאחר חורבן בית המקדש הראשון, נשלחו היהודים לגלות בבל (עירק של ימינו). היה זה המלך כורש שהתיר ליהודים לאחר שבעים שנות גלות לחזור לירושלים ולהקים את בית המקדש בשנית. הקמת בית המקדש השני הייתה אירוע של שמחה רבה מהולה במעט עצב. מקימי הבית השני היו צריכים להתמודד עם גילוי החרבות של הבית הראשון שנשארו במקום בו הוא עמד. בית המקדש השני עמד על תילו במשך ארבע מאת ועשרים שנה. הוא נחרב על ידי הרומאים. הכיבוש עצמו אירע ביום תשעה באב של שנת שלושת אלפים שמונה מאות עשרים ושמונה. זה היה לאחר מצור ארוך ומתיש שערכו הלגיונות הרומאים על ירושלים. אירוע זה סגר למעשה את הגולל על בית המקדש למשך תקופה ארוכה, למעשה עד ימינו אנו.
חטא המרגלים
תשעה באב מתקשר לעוד אירוע קשה בתולדות עם ישראל. בזמן הנדודים במדבר, נשלחו מרגלים לתור את ארץ ישראל. כאשר אלו חזרו, הם סיפרו מעשי כזב על הארץ כאילו הייתה זו ארץ לא טובה. האמת הייתה כמובן הפוכה – זו הייתה ועודנה ארץ זבת חלב ודבש. בתור עונש לכל הדור ההוא, דן אותם הקב"ה ל'בכיה לדורות', כלומר – להישאר במדבר ולא להגיע לארץ ישראל כאשר רק בניהם יזכו להשלים את העלייה לארץ. הבשורה הזו הגיע, על פי רבי יוחנן, ביום תשעה באב.
תקופת מרד בר כוכבא
חמישים ושתיים שנה לאחר חורבן בית המקדש השני, אירע מרד בר כוכבא. בזמן המרד, הייתה העיר ביתר מרכז גדול של מגורים, תרבות ודת. העיר נפלה לידי הכוחות שעטו עליה ביום תשעה באב. היה זה קרב עקוב מדם בו נפלו עשרות אלפי איש מקרב עמנו.
מחיקת זכר היהודים מירושלים וארץ ישראל
הרומאים בקשו למחות כל זכר לעם היהודי מהעיר ירושלים ומארץ ישראל. הם התחילו לכנות את הארץ בשם 'פלשתינה' על שם עם קטן שישב בדרום המדינה. את ירושלים הם כינו 'אליה קפיטולינה' אבל לא היה די להם בכך. את עיר הקודש הם טרחו וחרשו בכדי למחות כל זכר לתפארתה. כל זאת נערך בתשעה באב לאחר מרד בר כוכבא.
סיכום
יום התשעה באב מתחיל בערב הח' באב לפני שקיעת החמה. יום התענית מסתיים מיד עם צאת הכוכבים בערב שלמחרת. זהו כאמור יום מאד מיוחד בו מנהגים דתיים שזורים אירועים היסטוריים בהם היו מעורבים כוחות ומעצמות שפרעו בעם ישראל וגרמו לחורבן. חשוב להכיר את מקורות יום המועד הזה (לצד מקורות וסיפורים היסטוריים של העם היהודי). אילו אירועים ששינו לבלי היכר את ההיסטוריה של עמנו כאשר אחת ההשפעות הראשיות הייתה היציאה לגלויות השונות של העם היהודי. כיום, עם הקמת מדינת ישראל, יגידו רבים שהצלחנו לצאת כעם ממצב של גלות ושיעבוד למצב של התחלה של גאולה. חייבים לזכור שעדיין לא תמה מלאכת הגאולה ולמעשה עוד רבה המלאכה. בין אם אתם דתיים או חילוניים, ט באב הוא יום של התייחדות עם הסבל והקורבן הרבה שעמנו הקריב במהלך ההיסטוריה.
