ראש העיר ירושלים ניר ברקת הציג את תכניתו החדשה לפיתוח מתחם גן המלך (אל בוסתן) מדרום להר הבית בירושלים. התכנית, אשר תובא בקרוב לדיונים בוועדה המקומית והמחוזית, מייצרת עירוב שימושים במתחם במטרה להפיכתו לאטרקטיבי לתיירים ולתושבי המקום כאחד ותכלול מספר אלמנטים המשתלבים זה בזה:
•1. שחזור הגן: ישוחזר חלקו המערבי של מתחם גן המלך למצבו ההיסטורי כאתר בעל חשיבות עולמית ולאומית. מימיו של הגיחון ישובו לזרום בנחל קדרון, ישוחזרו הבוסתנים ויפותח גן פורח ופתוח למבקרים ולתושבי המקום כאחד.
•2. פיתוח מסחר, מסעדנות ותיירות: בחלקו המזרחי של המתחם יאושרו לבנייה בקומות הקרקע שטחי מסחר, מסעדות, סדנאות אומנים, חנויות למזכרות ואמנות מקומית בהיקפים של כ 3,000 מ"ר.
•3. יחידות דיור לרווחת תושבי המתחם: בחלקו המזרחי של המתחם בקומות שמעל לקומת המסחר תהיינה יחידות דיור מוסדרות, הנותנות מענה הולם לתושבי המקום.
•4. פיתוח תשתיות: מאחר והאזור היה מיועד להיות שטח ציבורי פתוח, הוא מעולם לא תוכנן. עיריית ירושלים פועלת לתכנון התשתית העירונית כולל שדרוג תשתית הכבישים, הביוב ושאר השירותים במקום.
•5. מבנה לצרכי ציבור: במתחם מתוכנן מבנה רחב היקף לרווחת תושבי השכונה יוקמו כ-2000 מ"ר של שטחי ציבור, כיתות לימוד, מעונות יום, גני ילדים, חדר כושר, טיפת חלב ועוד. המרכז, יחד עם מוסדות נוספים אותם מקדמת העירייה לרווחת תושבי מזרח העיר, ייתן מענה ופתרון ראוי לתושבי השכונה. מתחת למבנה תוכשר חנייה תת קרקעית לכ-140 כלי רכב.
התקדים של תוכנית זו היא שאינה רק אוכפת את החוק על בתים שאינם חוקיים אלא מאפשרת ועוזרת לאותם תושבים לבנות בתים חדשים על פי החוק.
התכנית נחשבת לנועזת לאור העובדות הבאות:
•· על פי חוקי המדינה מוגדר כיום גן המלך כשטח ציבורי פתוח. אל מול חלק מהבתים בשכונה ישנם הליכים משפטיים מתמשכים ובכלל זה קנסות, צווי הריסה ועוד.
•· במהלך השנים ובעיקר לאחר הסדרת תשתית הביוב בשנת 1992 הושחתו חלקים נרחבים מהגן ונבנו עשרות מבנים ללא היתרים. כך, בתוך זמן קצר הלכה ונעלמה פינה ירוקה נוספת בעיר.
•· האזור אשר נשמר כאזור פתוח לאורך מאות שנים ואשר עד שנת 1967 היו מרוכזים בו 4 מבנים בלבד, הפך לשכונה מוזנחת, נעדרת תשתיות, ללא מוסדות ציבור וללא כל תכנון.
•· התכנית העירונית לשכונת גן המלך באה להחזיר את האזור למצבו הטבעי כפי שהיה בעבר כשטח פתוח לרווחת התושבים והתיירים, תוך מתן מענה הולם לצרכי התושבים באזור ויצירת מנוף תיירותי ועסקי לפיתוח האזור כולו.
•· התכנית מתחשבת גם במציאות הקיימת ורבת השנים של כ-120 משפחות הגרות במתחם בתנאי מגורים קשים.
•· הליך מימושה הינו מורכב במיוחד, שכן הקרקע באזור איננה מוסדרת.
•· ההליך מצריך העתקת המבנים מחלקו המערבי של הקדרון לחלקו המזרחי, דבר הדורש כלים משפטיים מיוחדים.
•· ההליך מצריך יצירתיות תכנונית ומשפטית ושיתוף פעולה של גורמים רבים. עיריית ירושלים פועלת מול כל הגורמים ובכלל זה עם המחלקה המשפטית בעירייה והפרקליטות במטרה למצוא מענה תכנוני ומשפטי אשר הולם את מדיניות התכנון והאכיפה החדשה של עיריית ירושלים.
•· ההליך מצריך נחישות מצד גורמי השלטון ושיתוף פעולה עם תושבי המקום ונציגיו. בכל מקום בו יהיה שיתוף פעולה מצד התושבים במימוש התכנית העירייה תלך לקראתם, בכל מקום בו יהיו ניסיונות להכשיל את התכנית העירייה תפעל בנחישות.
•· במהלך השנה האחרונה התקיימו עשרות פגישות ושיחות עם תושבי השכונה ונציגיהם מתוך מטרה לגבש תכנית הוגנת ומתחשבת בצרכיהם לצד האינטרסים הציבוריים הרחבים ומתוך מטרה לבנות אמון בסיסי בכוונת העירייה ובתכניתה.
